המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב מלחמת העולם השנייה נמנו בנובאיה אושיצה כ-1,500 יהודים – יותר ממחצית תושביה. רבים מיהודי העיירה עסקו בתקופת השלטון הסובייטי במלאכות למיניהן ורבים מהם התארגנו בקואופרטיבים. מקצת היהודים עברו לעבודה חקלאית, וסמוך לעיירה הוקם קולחוז יהודי.
הגרמנים כבשו את נובאיה אושיצה ב-14 ביולי 1941. בספטמבר 1941 רוכזו יהודי העיירה בגטו מוקף בחוטי תיל בכמה מרחובות העיירה. יהודים בני 12 ומעלה נצטוו לשאת טלאי צהוב על בגדיהם. היהודים הוצאו מדי בוקר לעבודת כפייה. הותר להם לצאת מהגטו לשוק כדי להחליף חפצים ובגדים במצרכי מזון. באביב 1942 הובאו לגטו יהודים נוספים מיישובי הסביבה.
ב-20 באוגוסט 1942 רוכזו תושבי הגטו ונעשתה בהם סלקציה. בעלי מקצועות נדרשים ("מומחים") ובני משפחותיהם וכן צעירים נצטוו לשוב לבתיהם, ושאר היהודים נרצחו באתר טריחוב (Trikhov) ביער הסמוך. בסך הכל נרצחו שם באותו יום 2,647 יהודים. כמה מהיהודים שחזרו לגטו שולחו למחנה עבודה בלטיצ'ב (Letichev) לעבודה בסלילת כבישים, וכולם נספו שם. רוב הנותרים נרצחו בטריחוב ב-16 באוקטובר 1942. 30 היהודים האחרונים שהסתתרו בגטו נתפסו לאחר מכן בידי הגרמנים, נכלאו ואחר כך הוצאו להורג.