המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בסצ'יז'וב כ--1,100 יהודים – כמחצית תושביה. רובם התפרנסו ממסחר, מרוכלות, ממלאכה ומחקלאות בכפרי הסביבה. הם הסתייעו בקופת גמ"ח ולזמן מה גם בג'וינט. מפלגות ותנועות נוער ציוניות שפעלו בעיירה קיימו קיבוץ הכשרה, מועדון, ספרייה, שיעורי עברית וגן ילדים עברי. כמו כן פעלו בעיירה סניפים של "אגודת ישראל" ושל "בנות אגודת ישראל" ותלמוד תורה בתמיכת הג'וינט. בשנות השלושים פעלו זמן מה ישיבה ובית ספר של רשת "בית יעקב".
עם פלישת גרמניה לפולין בתחילת ספטמבר 1939 הגיעו לסצ'יז'וב פליטים יהודים מאזור הגבול עם סלובקיה. כמאתיים יהודים ובהם בני משפחות אמידות, רב הקהילה, יושב ראש הקהילה וכמה גברים צעירים ברחו מזרחה. מהם נהרגו בידי חיילים גרמנים ומהם הגיעו לאזור שבשליטת הסובייטים, בעיקר ללבוב, ומשם הגלו אותם השלטונות הסובייטיים בקיץ 1940 לירכתי ברית-המועצות.
ב-10 בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את סצ'יז'וב והחלו לשדוד חנויות של יהודים ולהתעלל ביהודים. דירות יהודים אמידים הוחרמו כדי לשכן בהן קצינים גרמנים ולשימושם של משרדי הצבא. עם הכיבוש נתפסו רבים מיהודי סצ'יז'וב ונלקחו לעבודת כפייה. היהודים הצטוו לשאת סרט זרוע ועליו מגן דוד, ונאסר עליהם, בין היתר, לצאת מהעיירה, לנסוע ברכבת בלא אישור, לסחור עם איכרי הסביבה ולקבל מהם מזון.
מונה יודנרט של שמונה עד עשרה חברים והוקם שירות סדר יהודי. על היודנרט הוטל לשלם לגרמנים כופר מפעם לפעם, לספק להם חפצים ומוצרים כדרישתם ולספק מדי יום עובדי כפייה, נשים וגברים. יהודים מהעיירה נשלחו למחנות עבודה בפוסטקוב (Pustkow) ובביישיאדקה (Biesiadka).
בסוף 1939 הגיעו לסצ'יז'וב פליטים מקליש (Kalish) שבמערב פולין, שהשתייכה לאזור שסופח לגרמניה. במאי 1941 היו בסצ'יז'וב כ-300 פליטים.
באפריל או במאי 1941 הגיעו לסצ'יז'וב כ-1,000 גברים יהודים מוורשה (Warsaw) שהובאו לעבודת כפייה באזור. היודנרט סייע להם כמיטב יכולתו. לאחר זמן מה הועברו רובם למחנות עבודה מחוץ לעיירה; כ-300 מהם נותרו במחנה סמוך לעיירה, וביוני 1941 הם הועברו למחנה העבודה בפוסטקוב. על יהודי סצ'יז'וב נאסר לבוא עמם במגע. בחורף 1941/42 נדרשו יהודי סצ'יז'וב למסור לשלטונות הגרמניים את כל דברי הפרווה שברשותם; מי שלא נענה לדרישה היה צפוי לעונש מוות.
ב-17 בדצמבר 1941 הוקם בעיירה גטו פתוח, והיציאה ממנו לא הותרה אלא על-פי אישור מהגרמנים. עם הזמן גברה ההקפדה ורבּו היהודים שנרצחו בשל יציאה ממנו בלי רשות או בשל מסחר עם תושבי הסביבה. רק יהודים מעטים הצליחו להשיג רישיון עבודה מטעם לשכת העבודה הגרמנית שהיה בו להגן עליהם מפני חטיפה למחנות העבודה.
ב-4 במאי 1942 הגיעו לעיירה אנשי ס"ס ורצחו את עורך הדין רוזנטל, שנחשד בהשתייכות לארגוני שמאל. ב-15 במאי 1942 נורו למוות עוד שמונה יהודים.
בין 26 ל-28 ביוני 1942 הועלו יהודי סצ'יז'וב על עגלות איכרים וגורשו לז'שוב (Rzeszów). חולים וחלשים שלא יכלו לצאת מבתיהם נרצחו במקום. היתר נהרגו ברוּבּם ביולי 1942, באקציות הגירוש ההמוניות מז'שוב למחנה ההשמדה בלז'ץ.