המכון הבין-לאומי לחקר השואה

אחרי מלחמת העולם הראשונה חיו בסקרישב כ-850 יהודים – כמעט מחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר זעיר וממלאכה, וקצתם החזיקו גני ירק ומטעי פרי. בעיירה פעלה אגודה ציונית.
הגרמנים כבשו את סקרישב בתחילת ספטמבר 1939. במקום הוקם יודנרט והוטל עליו לגייס יהודים לעבודת הכפייה. החיים במקום נמשכו ברגיעה יחסית; בתחילת 1941 עברו לעיירה כמה משפחות יהודיות מוורשה, ובאפריל 1941 נוספו עליהן עשרות מגורשים מפשיטיק (Przytyk) הסמוכה. בקיץ 1941 פתח היודנרט מטבח ציבורי לפליטים, בכספי הסיוע מארגון יס"ס.
באפריל 1942 הוקם בסקרישב גטו – רחוב אחד שנחסם משני צדדיו – ובקיץ 1942 גרו בו כ-1,800 יהודים.
ב-18 באוגוסט 1942 הועברו היהודים מגטו סקרישב לגטו שידלובייץ (Szydlowiec), עם יהודים אחרים מסביבות רדום וקילצה, ומשם גורשו כעבור יותר מחודש למחנה ההשמדה טרבלינקה.