המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בפוטנוק 519 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כ-11 אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. הקהילה היהודית בעיירה השתייכה לזרם האורתודוקסי. הקהילה קיימה בית ספר יסודי יהודי ותלמוד תורה.
ב-1942 גויסו גברים יהודים רבים לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה. הם הוצבו בחזית המזרחית, באוקראינה, וכשישים מהם נספו שם.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. זמן קצר לאחר מכן עצר הגסטפו כשישים יהודים בפוטנוק. ב-5 באפריל 1944 הם נלקחו לבודפשט, הועברו ממנה למחנה המעצר בגראנייה (Garany), ובאמצע מאי 1944 גורשו לאושוויץ.
על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה האורתודוקסית של פוטנוק 468 נפשות.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי צווים והוראות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-2 במאי 1944 הוקם גטו בפוטנוק ורוכזו בו 588 יהודים מהעיירה ומנפת פוטנוק. הגטו כלל את בית הכנסת ואת בית הספר היהודי ובניינים אחרים של הקהילה. תושבי הגטו עונו כדי שיגלו היכן הסתירו חפצי ערך.
ב-3 ביוני 1944 הועברו תושבי הגטו למרכז השילוח בבית החרושת ללבנים במישקולץ (Miskolc) וגורשו לאושוויץ בכמה טרנספורטים שיצאו בין 12 ל-15 ביוני 1944.