המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בפילזנו כ-800 יהודים, כחמישית תושביה. יהודי פילזנו, שהתפרנסו ממסחר וממלאכה, הסתייעו בשנים הקשות שלאחר מלחמת העולם הראשונה ב"ועד לעזרת יהודי פולין" ובג'וינט, שהקים בעיירה מטבח ציבורי ואגודה לטיפול ביתומים ובילדים עניים. כמו כן פעלה בעיירה קופת גמ"ח, בתמיכתם של יוצאי הקהילה בארצות-הברית. בנק יהודי קואופרטיבי סייע לסוחרי העיירה היהודים בהלוואות בריבית נמוכה. בעיירה היה תלמוד תורה, ופעל בה חוג ללימוד עצמי של נערות יהודיות, "השחר" שמו, ולצדו ספרייה. בעיירה היו סניפים של מפלגות ותנועות נוער ציוניות ושל אגודת ישראל.
הגרמנים כבשו את פילזנו בספטמבר 1939. עם הכיבוש החלה חטיפת יהודים לעבודת כפייה. בעיירה הוקם יודנרט, ומאמצע 1940 הוא הסדיר את גיוס היהודים לעבודת הכפייה. בפברואר 1941 הפעיל היודנרט מטבח ציבורי. בסוף 1941 הקים יס"ס סניף מקומי בפילזנו. ב-12 בינואר 1942 שוטרים גרמנים ירו למוות ב-14 יהודים.
ב-20 ביוני 1942 הוקם בפילזנו גטו; רוכזו בו גם כל היהודים מכפרי הסביבה, ומספר התושבים בו היה כ-1,500. הגטו חוסל בסוף יוני או בתחילת יולי 1942. באקציה בה חוסל הגטו נרצחו במקום 17 יהודים, ויתר יושביו הובלו לגטו דמביצה (Debica) ומשם למחנה ההשמדה בלז'ץ.