המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בפלשוגללה 203 תושבים יהודים ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כאחוז אחד. רובם עבדו בטטבניה (Tatabanya) הסמוכה. הקהילה היהודית בעיר השתייכה לזרם הנֵאולוגי.
בשנת 1940 גויסו רוב הצעירים היהודים לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה. ב-1942 הם הוצבו בחזית המזרחית, באוקראינה.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה היהודית הנאולוגית 221 יהודים – תושבי פלשוגללה עצמה, אלשוגללה (Alsogalla) וטטבניה.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך הוראות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. בסוף מאי 1944 הוקם גטו פלשוגללה בבניין בית הכנסת ורוכזו בו יהודי העיר וכן יהודים מיישובי הסביבה.
ב-8 ביוני 1944 הועברו תושבי גטו פלשוגללה לגטו קומרום, ומשם, עם עוד יהודים רבים, הם גורשו לאושוויץ בשני טרנספורטים שיצאו ב-12 וב-15 ביוני 1944.