המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בפשדבוז' כ-4,500 יהודים והיו רוב התושבים בה. מרביתם עסקו במסחר ובמלאכה. בעיירה פעלו כמעט כל המפלגות היהודיות למעט הבונד. בשנות השלושים התדרדר מצבם הכלכלי של היהודים, ויהודים גם נפגעו בכמה תקריות על רקע אנטישמי.
עם הכיבוש הגרמני ברחו יהודים רבים אל כפרי הסביבה, ובראשית 1940 נותרו בפשדבוז' כ-2,800 יהודים בלבד. מיד עם כניסתם לעיירה רצחו הגרמנים יהודים שנקרו בדרכם. בימים הבאים נתפסו גברים יהודים לעבודת כפייה ולמחנות עבודה. יהודים שנתפסו סוחרים במוצרי מזון נרצחו במקום.
בראש היודנרט שהוקם בעיירה הועמד אביגדור טננבוים, מנהיג הרוויזיוניסטים במקום לפני המלחמה. בעיירה הוקם גם שירות סדר יהודי.
גטו פשדבוז' הוקם בראשית 1940 ברובע וידומה (Widoma), שבמרכזו התגוררו יהודים רבים. שלטים שהוצבו בגבולות הגטו אסרו על היהודים לצאת ממנו, אך הגטו לא גודר, והדבר הקל על תושביו לצאת ממנו לחפש מזון בכפרי הסביבה ואִפשר לפולנים להיכנס באין מפריע.
עם סגירתו של הגטו בסוף 1941 החמיר מצבם של תושביו, שנאלצו מעתה להסתפק לקיומם במנות המזון הרשמיות. בשל הפליטים היהודים שזרמו לפשדבוז' מיישובים סמוכים גדל מספר תושבי הגטו באביב 1942 לכ-4,300.
גטו פשדבוז' חוסל ב-9 באוקטובר 1942; תושביו הועברו לגטו רדומסקו (Radomsko) הסמוך, ומשם גורשו כעבור יומיים למחנה ההשמדה טרבלינקה. קצתם נרצחו במהלך ניסיון בריחה.
תשעה מיהודי פשדבוז' ששרדו את המלחמה במחבוא, נרצחו אחריה בידי חברי המחתרת הפולנית הימנית.