המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בפשטסנטלורינץ 1,101 יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כשלושה אחוזים. רובם היו פקידים או עובדי כפיים, ואחרים היו סוחרים ובעלי מלאכה. הקהילה היהודית בעיר השתייכה לזרם הנֵאולוגי. הקהילה קיימה אגודות חברתיות ודתיות. בית הספר היהודי נסגר לפני מלחמת העולם השנייה.
משנת 1939 ואילך גויסו גברים יהודים מפשטסנטלורינץ לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. במיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 נמנו 887 יהודים שהשתייכו לקהילה הנאולוגית של פשטסנטלורינץ.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי צווים והוראות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-12 במאי הורה ד"ר לסלו אנדרה (Laszlo Endre), סגן הממונה על המחוז, שהיה אנטישמי מושבע, להקים גטאות במחוזו. להקמת גטו פשטסנטלורינץ יועדה כבר יום קודם לכן החווה הממשלתית לורינץ (Lorinc). עד 26 במאי 1944 רוכזו שם יהודי העיר ויהודים מיישובים סמוכים ובסך הכל כ-2,000-1,800 נפשות.
ב-30 ביוני 1944 הועברו תושבי גטו פשטסנטלורינץ לבית החרושת ללבנים במונור (Monor) ששימש מרכז שילוח של יהודי הגטאות במחוזות שמדרום וממזרח לבודפשט, וכעבור ימים מספר נמנו עם כ-8,000 היהודים שגורשו לאושוויץ בשלושה טנרספורטים שיצאו ממונור בין 6 ל-8 ביולי 1944.