המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השניה ישבו בצ'ודץ כ-380 יהודים – כשליש תושביה. הם התפרנסו ממסחר, מרוכלות וממלאכה. בעיירה פעלו סניף של ההסתדרות הציונית ותנועות נוער ציוניות.
הגרמנים כבשו את צ'ודץ ב-12 בספטמבר 1939. הוקם בה יודנרט ופעל בה סניף של יס"ס. היודנרט ויס"ס השתדלו אצל לשכת העבודה הגרמנית כדי שיהודים יועסקו באחוזה סמוכה לעיר, וכמה יהודים אכן עבדו שם.
בסוף 1941 ובתחילת 1942 הוקם ברובע היהודי גטו רשמי. הגטו לא גודר, אך על יושביו נאסר לצאת ממנו בלי רשותם של הגרמנים. רישיונות יציאה מהגטו ניתנו לעובדים על-ידי לשכת העבודה הגרמנית ועל-ידי תחנת המשטרה הגרמנית ב סצ'יז'וב (Strzyżów). בפברואר 1942 פעל בעיירה מטבח ציבורי.
ביוני 1942 גורשו יהודי צ'ודץ לגטו ז'שוב (Rzeszów). כמה חולים ונכים נרצחו במקום בעת הגירוש. גורל המגורשים היה כגורלם של יהודי ז'שוב.