המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בקונהג'ש 224 יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כשני אחוזים. רוב יהודי קונהג'ש היו בעלי מלאכה וסוחרים. הקהילה היהודית בעיר השתייכה לזרם האורתודוקסי. הקהילה קיימה בית ספר יהודי.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי נתוני מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה האורתודוקסית של קונהג'ש 218 נפשות.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם אחרי הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על בסיס צווים והוראות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-1 במאי 1944 פרסם סגן הממונה על המחוז, אימרה אלכסנדר (Imre Alexander), צו בדבר ריכוז היהודים שבמחוזו בגטאות. ב-22 במאי 1944 הוקם גטו קונהג'ש בעיבורה של העיר, בשטח שבעבר ישבו בו צוענים, ורוכזו בו כ-70 משפחות יהודיות מקונהג'ש ומטיסדרס (Tiszadersz) הסמוכה. לא הייתה הספקת מים לגטו, כי הבאר הקרובה הייתה מזוהמת. ז'נדרמים הונגרים חקרו את היהודים בעינויים כדי לגלות היכן הסתירו חפצי ערך.
בראשית יוני 1944 הועברו תושבי הגטו למרכז השילוח שבבית החרושת לסוכר בסולנוק (Szolnok). משם גורשו קצתם לשטרסהוף (Strasshof) שבאוסטריה ב-25 ביוני 1944, בטרנספורט של 2,638 מגורשים, והשאר גורשו לאושוויץ ב-28 ביוני 1944, בטרנספורט של 2,083 מגורשים.