המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם ישבו בקוסוב פולסקי כ-1,500 יהודים – כשישים אחוזים מאוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממסחר זעיר וממשקי עזר קטנים והסתייעו בבנק ובקופת גמ"ח. עם מוסדות החינוך היהודי בעיירה נמנו ישיבה, תלמוד תורה, חדר מתוקן ובית ספר עברי של רשת "תרבות". עד ראשית שנות השלושים פעל בעיירה בית ספר ביידיש. בעיירה היו שתי ספריות, בעברית וביידיש, ושני חוגי דרמה, והייתה בה פעילות של מפלגות ותנועות נוער ציוניות.
אין פרטים על קורות יהודי העיירה בימי הכיבוש הסובייטי (ספטמבר 1939 עד יוני 1941).
הגרמנים כבשו את קוסוב פולסקי ב-1 ביולי 1941. באותו חודש חויבו היהודים לשאת טלאי צהוב, הוקם בעיירה יודנרט, והוטל עליו לאסוף כופר בזהב ובחפצים. הגרמנים הוציאו להורג בפומבי 12 מחברי היודנרט ואת לייזר ברקוביץ', מנכבדי הקהילה היהודית. בתחילת אוקטובר 1941 הובאו לקוסוב פולסקי יהודים מכפרי הסביבה ומעיירות קרובות, ומספר היהודים בעיירה הגיע ל-2,250.
בחורף 1941/42 נשלחו 300 צעירים יהודים לעבודת כפייה בדרך לסלונים (Slonim). באפריל 1942 הם הועברו לקוזלובשצ'יזנה (Kozlowszczyzna), ובמקומם הובאו 300 אחרים. שבעה מיהודי העיירה נרצחו בידי הגרמנים בשל החשד שנמנו עם הפרטיזנים. יהודים רבים שניסו לעבור לרוז'נה (Rozana), שהשתייכה לבצירק ביאליסטוק, נתפסו והוצאו להורג.
באמצע יוני 1942 הוקמו בקוסוב פולסקי שלושה גטאות: בגטו הראשון, שהוקם בעיירה והוקף בגדר תיל, נכלאו בעלי מקצועות נדרשים ובני משפחותיהם. בגטו השני, גטו פתוח שנקבע בטירה במרצ'ובשצ'יזנה (Marchowshchizna), שוכנו הזקנים וה"בלתי מועילים". הגטו השלישי, גם הוא גטו פתוח, שהוקם באחוזה סמוכה, נועד לבני המשפחות של עובדי המחנות בסלונים ובקוזלובשצ'יזנה. בשעות היום הותר ליהודים לעבור בין שני הגטאות שמחוץ לעיירה. בגטאות הופעל מטבח ציבורי.
ב-19 ביולי 1942 חדלו הגרמנים להוציא את היהודים לעבודה. ב-24 ביולי נרצחו החולים בבית החולים היהודי. יהודים שעבדו במוסדות גרמניים מחוץ לגטו הוזהרו וברחו מהגטאות.
ב-25 ביולי 1942 חוסלו הגטאות שמחוץ לעיירה, וכ-1,200 יהודים נרצחו ליד בורות. כמאתיים יהודים שנתגלו במקומות מחבוא נרצחו כעבור שבועיים. יהודים אחרים שהסתתרו הצטרפו לגטו שבעיירה.
ב-2 באוגוסט 1942 השתלטו פרטיזנים סובייטים על קוסוב פולסקי, ועשרות צעירים יהודים הצטרפו לשורותיהם. כששבו הגרמנים לעיירה, הם רצחו את רוב היהודים שנשארו בה. מקצת בעלי המקצוע היהודים הובלו לסמולנסק (Smolensk), ועבדו שם תשעה חודשים קודם שהועברו למחנות שונים. רק אחד מהם שרד.
26 מיהודי קוסוב פולסקי ניצלו.