המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בקפולנשנייק 95 יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כארבעה אחוזים. רובם היו סוחרים. הקהילה היהודית בעיירה השתייכה לזרם הנֵאולוגי. הקהילה קיימה בית ספר יהודי.
ב-1940 גויסו 26 גברים יהודים מקפולנשנייק לשירות עבודת כפייה במסגרת צבא הונגריה. רק חמישה מהם שרדו.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה הנאולוגית של קאפולנשנייק 112 נפשות.
המנגנון המינהלי ההונגרי נשאר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי צווים ותקנות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. באמצע מאי 1944 הוקם גטו קפולנשנייק. 200 יהודים מהעיירה וסביבותיה אולצו לעקור יחד לתוך בתי יהודים שסומנו בכוכב צהוב, והוטל עליהם עוצר בין השעות שמונה בערב לחמש בבוקר. סגן הממונה על מחוז פייר, אנדור טאיס (Andor Thaisz), התרברב שבמחוזו לא נאלץ איש מהתושבים הנוצרים לעקור מביתו לצורך הקמת הגטאות.
ב-7 ביוני 1944 הועברו תושבי גטו קפולנשנייק למרכז שילוח בבית חרושת ללבנים בסקשפהרוור (Szekesfehervar), וב-14 ביוני 1944 גורשו משם לאושוויץ.