המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בקרצג 778 תושבים יהודים ושיעורם בכלל אוכלוסייתה היה כשלושה אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. הקהילה היהודית בעיר השתייכה לזרם האורתודוקסי. הקהילה קיימה בית ספר יהודי.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 מנתה הקהילה האורתודוקסית של קרצג 700 נפשות. הגרמנים אסרו כל פעילות של מוסדות וארגונים יהודיים בעיר וכלאו עשרה מנכבדי הקהילה.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי צווים ותקנות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. צו של המינהל ההונגרי מ-1 במאי 1944, בחתימתו של אימרה אלכסנדר (Imre Alexander), סגן הממונה על המחוז, הורה לרכז את יהודי המחוז בגטאות. הגטו בקרצג, שהוקם בעקבות צו זה, כלל שלושים בתים קטנים בקרבת בית העלמין היהודי. נוסף על יהודי קרצג רוכזו בגטו גם יהודים מקומדרס (Kunmadaras) וטיססנטימרה (Tiszaszentimre), ובסך הכל שוכנו בו כ-1,300 יהודים.
ב-10 ביוני 1944 הועברו תושבי הגטו למרכז השילוח המחוזי בבית חרושת לסוכר בסולנוק (Szolnok). קצתם גורשו משם לשטרסהוף (Strasshof) שבאוסטריה ב-25 ביוני 1944, בטרנספורט של 2,638 מגורשים, והיתר גורשו לאושוויץ ב-28 ביוני 1944, בטרנספורט של 2,083 מגורשים.