קהילת פירנצה, איטליה
הקהילה היהודית בפירנצה הוקמה עוד במאה ה־15. בסוף המאה הצטרפו אליה יהודים ממגורשי ספרד ופורטוגל. אחר כך היגרו אל העיר יהודים מארצות אגן הים התיכון, מאזורים אחרים באיטליה ואף מאתיופיה. ב־1938 היו בפירנצה כ־2,500 יהודים.
איטליה הפשיסטית נמנתה על מדינות הציר והחילה חוקי גזע אנטישמים ב־1938. ביולי 1943 הודח הדיקטטור מוסוליני בידי המלך ונעצר, אך בספטמבר כבשה גרמניה הנאצית את מרכז וצפון איטליה ומוסוליני הקים בשטחים אלו את רפובליקת סאלו הפשיסטית ששיתפה פעולה עם גרמניה. בספטמבר החל המצוד אחר היהודים. אלה שנתפסו הועברו למחנות באיטליה ומשם רובם נשלחו לאושוויץ.
בפירנצה הוקמה רשת הצלה יהודית ענפה שפעלה עם אנשי כנסייה. הרשת סייעה רבות ליהודים מהעיר ולפליטים יהודים שנמלטו אליה מרחבי איטליה וממדינות אחרות. ואולם חרף כל מאמצי המחתרת ופועלה, מאות יהודים שולחו מפירנצה למחנות ונספו.
משפחת פצ'יפיצ'י
מריו פצ'יפיצ'י היה צאצא למשפחה שהתגוררה מאות בשנים בפירנצה שבאיטליה. למריו ולאשתו ג'ילדה היו שלושה ילדים: ריקרדו, ג'ודיתה ופרננדו. משבגרו הילדים, נישאו והקימו משפחות משלהם, עזבו כולם את פירנצה והתפזרו ברחבי המדינה.
הבן הבכור ריקרדו קיבל סמיכה לרבנות בפירנצה ומאמצע שנות ה־30 שימש רבה הראשי של העיר גנואה. ב־1939 קיבלו ריקרדו ובני משפחתו אשרות כניסה לברזיל, אך הוא בחר שלא לנטוש את קהילתו. בתחילת נובמבר 1943 נעצר ריקרדו בבית הכנסת ובדצמבר שולח לאושוויץ־בירקנאו, שם נרצח. אשתו ונדה ובניו עזבו את גנואה טרם מעצרו, ועם הגעת המידע על אודותיו ברחו לפירנצה למצוא שם מסתור. ונדה הוסתרה במנזר לנשים ובניה עמנואל ורפאל הועברו לבית ספר דתי נוצרי לבנים. מספר ימים לאחר מכן, בעקבות הלשנה, פרצו הגרמנים למנזר ועצרו את הנשים היהודיות שהסתתרו בו. ונדה נשלחה לאושוויץ־בירקנאו ושם נרצחה. הבנים שרדו בבית הספר בזהות בדויה.
הבת ג'ודיתה פצ'יפיצ'י־אורבייטו, הוריה מריו וג'ילדה, בעלה אנריקו וילדיהם גואלטיירו, ג'וליאנו ונתן, הוסתרו בידי הכומר דון גאטנו טנטלו בכפר טליאקוצו במרכז איטליה וניצלו כולם.
הבן הצעיר פרננדו התגורר ברומא והיה בעל מפעל פרטי לסריגים. מאחר שכל ניסיונותיו לעזוב את איטליה עלו בתוהו, החליט להכין לעצמו מקום מסתור והזמין מנגר אמן שולחן בעל חלל פנימי שניתן לנעול אותו מבפנים. את השולחן הציב בביתה של מזכירת המפעל. לאחר שהחלו האקציות ברומא, ולאחר שכל אפשרויות המסתור האחרות מוצו, ברח פרננדו אל ביתה של המזכירה וכל אימת שהגיעו מבקרים אל הבית, נכנס והסתתר בתוך השולחן. כך שרד עד תום המלחמה.