וילנה, 1944
עיפרון ופחם על נייר
32.5x24.1 ס"מ
תרומת האמן
נולד בטרטו, אסטוניה. לאחר כשנתיים, כשאביו גוייס לצבא האדום ומת בשורותיו, המשפחה עברה לווילנה. ב-1936 החל לימודיו באקדמיה לאמנות אך בשל המלחמה לימודים אלו נקטעו. עם פרוץ מבצע ברברוסה ב-1941, ניסו בוגן ואשתו לברוח. הם נתפסו וגורשו לגטו שווינציאן, ומשם לגטו וילנה. ביולי 1943, ברח בוגן ליערות נארוץ' והצטרף לשורות הפרטיזנים. בשליחותם חזר בסתר לגטו וילנה כדי לארגן קבוצות של בני נוער, להבריחם ולצרפם ללוחמים. אז חברו אליו גם אשתו וחמותו. בנוסף להיותו לוחם, נתבקש לתעד ברישומיו את חיי הפרטיזנים ופעולותיהם. לאחר המלחמה חזר עם אשתו לווילנה, ולאחר סיום לימודיו היה למרצה באקדמיה לאמנות בלודז'. ב-1951 עלו השניים ארצה. בוגן לימד אמנות באוניברסיטה העברית וכיהן כיו"ר אגודת הציירים והפסלים בארץ. נפטר בתל-אביב.
בוגן שלקח חלק בקרבות השחרור של וילנה, חוזר לעיר ילדותו ההרוסה ומתעד את חורבות הגטו. בכך הוא מבכה על חורבנה של "ירושלים דליטא", שהייתה לפני המלחמה מרכז רוחני יהודי חשוב.
