מחנה העקורים לנדסברג, 1946
גואש על נייר
27.5x40.6 ס"מ
תרומת האמן
נולד בווילנה. עם הכיבוש הגרמני ב־1941, הסתתר עם אמו במנזר בנדיקטיני בעיר. לאחר שנתיים, בשל השתלטות הגרמנים על המבנה, הם נאלצו לעבור לגטו. בגטו למד ציור וכשרונו יוצא הדופן התפרסם שם ברבים. בגיל תשע נערכה לו תערוכה ראשונה בגטו. בקיץ 1943, הוא שולח עם משפחתו למחנה עבודה, אולם אביו הצליח להבריחו משם, בטרם נרצח. בק ואמו חזרו למנזר ובו הסתתרו עד תום המלחמה. לאחר תלאות רבות, הגיעו למחנה העקורים לנדסברג שבגרמניה. חרף הקשיים דאגה אמו לחינוכו האמנותי לאורך כל השנים. ב־1948 עלה בק עם אמו לארץ ולמד בבצלאל. חי בפריז, ברומא ובשוויץ והיה לצייר נודע. כיום מתגורר ויוצר בארצות־הברית.
הנער בק, ששוהה עם אמו במחנה עקורים, מגלה אמפטיה לגורלם של הילדים אשר נותרו יתומים ובודדים בעולם מנוכר. מיקומם של הילד והילדה במרכז, כאשר מאחוריהם פסיעותיהם בשלג ומולם הרים רחוקים, מלמדים על הדרך הארוכה אותה נאלצו לעבור השניים ועל הקשיים הרבים אשר עוד מצפים להם.
