הפספורט של מינה ואהרון צק
אהרון ומינה צק (Zack) התגוררו בניידנבורג (Neidenburg) שבפרוסיה המזרחית, גרמניה, עם ילדיהם פאולה, יוליוס, קורט, הלמוט ואנני.
במהלך פוגרום ליל הבדולח פרצו אנשי אס-אה לבית משפחת צק בניידנבורג. אהרון שהיה סוחר עמד בפתח הבית, נדקר בבטנו וקפץ מהחלון. מינה שמעה את המהומה, ניגשה אל הדלת ונדקרה בצווארה. הבנים קורט והלמוט ניסו להיאבק בפורעים ונדקרו בידיהם. המשטרה המקומית הוזעקה והשוטרים העבירו את הילדים למרתף העירייה כדי להגן עליהם. מינה איבדה דם רב ומתה במהלך הלילה. באותו לילה נהרס גם בית הכנסת בעיר.
אהרון, קורט והלמוט הגיעו לבית החולים לקבלת טיפול, ושם פגשו את יוליוס נפתלי, בן משפחה נוסף שהיה פצוע קשה מדקירת סכין. יוליוס, שהיה נשוי לאישה ארית, מת באותו לילה מפצעיו.
לאחר שהחלים הצליח אהרון לצאת מגרמניה יחד עם ילדיו וב-12 במאי היה על סיפונה של אניה בנמל המבורג שלקחה אותם לארגנטינה.
ב-1962 הועמדו לדין בגרמניה שניים מהפורעים שדקרו למוות בליל הפוגרום את יוליוס נפתלי. קורט צק הגיע מבואנוס איירס להעיד נגדם. קורט היה בן 24 בליל הבדולח. בזמן המשפט מרר קורט בבכי. השופטת ראתה את הצלקות הארוכות על זרועותיו, מזכרת מאותו לילה בו נרצחה אמו. כשנשאל על תחושותיו, ענה שאין בו רגשות נקם. הוא מרחם על הנשים והילדים של הנאשמים, אמר, וכואב לו עליהם. הנאשמים הורשעו ונגזרו עליהם עונשי מאסר קצרים. על האחד נגזרו חמש שנות מאסר, ועל השני - שלוש. רוצחיה של מינה מעולם לא הועמדו לדין.
ב-2011 מסרה נכדתם של אהרון ומינה, מריון פריימן, את הדרכון של סביה ליד ושם למשמרת עולם במסגרת הפרויקט המתמשך "לאסוף את השברים".