מוסיקה מתקופת השואה
שירים רבים אשר נכתבו לפני השואה בוצעו בזמן השואה מכיוון שנושאיהם התאימו לנסיבות. שירים על רעב, סבל וגעגועים בוצעו בגטאות ובמחנות. אולם שיר אחד הושר רבות והפך לשיר נבואי לשואת יהדות אירופה. זהו השיר "עס ברענט" (העיירה בוערת) שנכתב על ידי מרדכי גבירטיג ומוצג בלקט זה.
מתוך ההקלטה של הוועדה ההיסטורית היהודית, מינכן, 1946, ללא ציון שם הזמר.
השיר פורסם בספר "לידער פון די געטאס און לאגערן" (1948, מלים בע' 330, מנגינה בע' 424). השיר פורסם עם תרגום לאנגלית בספר "מיר זיינען דא" (1983, ע' 12), עם תרגום לעברית של צ. ברמאיר תחת הכותרת "עיירתנו בוערת" באסופה "מן המצר קראתי" (1954, ע' 194), בתרגומו של אברהם לוינסון תחת הכותרת "העיירה בוערת" באסופה "מן המצר" (1987, ע' 10-11) ועוד.
השיר הפך לאחד השירים המושרים ביותר בעצרות הזיכרון ליום השואה והגבורה, לצד המנון הפרטיזנים.
השיר נכתב על ידי מרדכי גבירטיג (1942-1877) בשנת 1938. השיר נכתב כתגובה על פוגרום שהיה בעיר פשיטיק (PRZYTYK) שבפולין. השיר היה לשיר נבואי לשואה המתקרבת. גבירטיג עצמו נרצח בגטו קרקוב ביוני 1942.
השיר מתאר את השריפה של העיירה היהודית. המשורר קורא ליהודים: אל תעמדו בחיבוק ידיים, העזרה היא בידיכם, אם העיירה יקרה לכם קחו כלים וכבו את השריפה, כבו אותה בעצמכם ותראו לעולם שגם אתם יכולים!
ס'ברענט! ברידערלעך, ס'ברענט!
אױ, אונדזער אָרעם שטעטל נעבעך ברענט!
בײזע װינטן מיט ירגזון
רײַטן, ברעכן און צעבלאָזן
שטאַרקער נאָך די װילדע פֿלאַמען,
אַלץ אַרום שױן ברענט.
און איר שטײט און קוקט אַזױ זיך
מיט פֿאַרלײגטע הענט,
און איר שטײט און קוקט אַזױ זיך –
אונדזער שטעטל ברענט!
ס'ברענט! ברידערלעך, ס'ברענט!
אױ, אונדזער אָרעם שטעטל נעבעך ברענט!
ס'האָבן שוין די פֿײַערצונגען
דאָס גאַנצע שטעטל אײַנגעשלונגען –
און די בײזע װינטן הוזשען,
אַלץ אַרום שױן ברענט!
און איר שטײט און קוקט אַזױ זיך...
ס'ברענט! ברידערלעך, ס'ברענט!
אױ, עס קען חלילה קומען דער מאָמענט,
אונדזער שטאָט מיט אונדז צוזאַמען
זאָל אױף אַש אַװעק אין פֿלאַמען,
בלײַבן זאָל – װי נאָך אַ שלאַכט,
נאָר פּוסטע, שװאַרצע װענט.
און איר שטײט און קוקט אַזױ זיך...
ס'ברענט! ברידערלעך, ס'ברענט!
די הילף איז נאָר אין אײַך אַלײן געװענדט,
אױב דאָס שטעטל איז אײַך טײַער,
נעמט די כּלים, לעשט דאָס פֿײַער,
לעשט מיט אײַער אײגן בלוט,
באַװײַזט, אַז איר דאָס קענט.
שטייט נישט ברידער, אָט אַזױ זיך
מיט פֿאַרלײגטע הענט,
שטײט ניט, ברידער, לעשט דאָס פֿײַער – אונדזער שטעטל ברענט!
אחים, שריפה! שריפה!
עיירתנו בוערת כולה,
בה רוחות שחורות יסערו,
להבות-חורבן יבערו,
עקבותיה לא נשארו,
היא עולה באש,
ואתם חובקים ידיים
בלי הושט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
אש העיירה.
אחים, שרפה! שרפה!
קרובה, חס וחלילה, השעה,
כי הלהבות יתמידו,
את כולנו פה ישמידו,
רק שרידי קירות יעידו
מה שפה היה.
ואתם חובקים ידיים
בלי הושט עזרה,
בלי כבות את אש-הלהב,
אש העיירה.
אחים, שרפה! שרפה!
רק בידכם בלבד היא העזרה.
חיש הושיטו יד אוהבת
והצילו מהמוות,
בדמכם כבו שלהבת,
חיש כבו בדם.
מרחוק אל תעמודו
כי האש עולה.
אל נא תחבקו ידיים,
השרפה גדולה!