יז'י ביילצקי
פולין
ב-1940 תפסו הגרמנים נער בן 17 בשם יז'י ביילצקי כשהוא מנסה להימלט מפולין הכבושה להונגריה. הוא נשלח לאושוויץ בתור אסיר מספר 243. בסתיו 1943, לאחר 3 שנים בעבודות פרך, הוא הכיר את צילה ציבולסקה (Tzila Cybulska) מלומזה שבמחוז ביאליסטוק. ציבולסקה, אסירה יהודיה באושוויץ, נשלחה גם היא לעבודות פרך. ביילצקי וציבולסקה התיידדו זו עם זה ונהגו להיפגש בחשאי, על אף האיסור החמור על אסירים להיפגש עם אסירות.
בראשית 1944 הודיע ביילצקי לציבולסקה על תוכניתו לברוח מן המחנה יחד עם חבר פולני, ציבולסקה ואסירה יהודיה נוספת. מסיבות לא ידועות נגנזה תכנית הבריחה המקורית. תחת זאת הופיע ביילצקי ב-21 ביולי 1944
בפתח הבלוק של ציבולסקה, לבוש במדי SS שהצליח להבריח ממחסן של הגרמנים. הוא צעק את המספר שהיה מקועקע על זרועה של חברתו והצעיד אותה החוצה מן המחנה, כפי שנהגו אנשי ה SS לעשות. היה זה אחד ממבצעי הבריחה הנועזים שבוצעו אי פעם במחנה. השניים המשיכו מזרחה, בהליכה, בדרך כלל לילית, דרך היערות והשדות. עד מהרה מזונם אזל, בגדיהם הפכו ספוגים מים ובוץ וציבולסקה היתה תשושה. כאשר הרגישה שאינה מסוגלת להמשיך, התחננה בפניו של יז'י שיניח לה ויציל את עצמו אך הוא סרב ואף נשא אותה על כתפיו, ככל שיכל. לאחר 10 ימים נוספים, השניים הגיעו לכפר מונייקוביץ' (Muniakowice) שבמחוז קיילצה, שם הוסתרו בביתו של קרוב משפחה של ביילצקי. לאחר שהתאושש הצטרף ביילצקי ליחידת פרטיזנים של ה"ארמיה קריובה". ציבולסקה נלקחה לכפר שכן שם הוסתרה אצל משפחת צ'רניק (Czernik), זוג איכרים שטיפלו בה ודאגו לה עד השחרור.
לאחר המלחמה היגרה ציבולסקה לארצות הברית. ב-1983 שבה לפולין על מנת לפגוש את מצילה – יז'י ביילצקי.
ב-27 ביוני 1985 הכיר יד ושם ביז'י ביילצקי כחסיד אומות העולם.