סיפורם של שישה חסידי אומות העולם באושוויץ

יז’י פוז'ימסקי, פולני, ריצה את אחד המאסרים הארוכים ביותר במחנה אושוויץ. הוא קיבל עבודה במחנה ובמסגרת עבודתו יכול היה לעבור בין חלקי המחנה השונים, ליצור קשר עם האסירים ולהשפיע על הצבתם בעבודות השונות. פוז'ימסקי יצר קשר עם קבוצה של אסירות יהודיות אשר עבדו במפקדת המחנה והיתה להן גישה לכרטסת של האסירים. לבקשתן, פוז'ימסקי הציל את חייהם של קרוביהן וחבריהן על ידי העברתם לעבודות אחרות – מעבודות פיסיות קשות לעבודות קלות יותר במקומות מוגנים יותר.

פוז'ימסקי העביר מזון, ביגוד ותרופות חיוניות להישרדותם של אסירים יהודים. כך הציל את חייו של אסיר בשם קליינהנדלר (Kleinhandler ), שהיה חולה אנוש ואת חייו של יעקב (ג'קו) מאסטרו בן ה-16, אשר הגיע לאושוויץ במרס 1943 ברכבת מסלוניקי. פוז'ימסקי הוריד את מאסטרו מן הטרנספורט ולקח אותו כעוזרו וכמתורגמן. בעזרתו יכול היה לעזור לאסירים אחרים. על מנת להקל על אסירים יהודים, הוא ניסה להציב אותם בעבודות בנייה בהן עבדו גם פולנים, על מנת שיוכלו לעסוק בסחר חליפין של מוצרי יסוד.

האסירות היהודיות, שיחד עם פוז'ימסקי סייעו לאסירים היהודים, העידו מאוחר יותר על כך שפעל באומץ להציל יהודים בתקופה הנוראה של מחנה אושוויץ.

בינואר 1975 הוזמן פוז'ימסקי לישראל כאורח כבוד בטקס לציון 30 שנים לשחרור אושוויץ. הוא בילה זמן במחיצת אסירים לשעבר, ביניהם יעקב (ג'קו) מאסטרו.

ב-6 באפריל 1989 הכיר יד ושם ביז’י פוז'ימסקי כחסיד אומות העולם.