מריה הלנה פרידלנדר (ברון)

הולנד

מקורות נוספים
עדותה של ד"ר פאוליין ברוגמן-סיטרואן, בתו של פאול סיטרואן

ד"ר פאוליין ברוגמן-סיטרואן, בתו של פאול סיטרואן
רחוב בלייחנבק 6
אמסטרדם

12 בפברואר 1996

לכבוד
ד"ר מרדכי פלדיאל
מנהל [המחלקה לחסידי אומות העולם], יד ושם

ד"ר פלדיאל היקר,

לגבי מריה פרידלנדר לבית ברון אני יכולה לאשר שהיא הסתירה בביתה בוואסנאר את אבי, פאול סיטרואן, צייר שנולד בברלין ב-15 בדצמבר 1896 ונפטר בוואסנאר ב-13 במרס 1983, אחיו של חנן אהרון סידור, שגריר ישראל המנוח בהולנד (שמו הקודם היה הנס אלברט סיטרואן), שנולד בברלין ב-25 בנובמבר 1906 ונפטר בירושלים ב-8 במרס 1985, בנו של הנדריק רלוף סיטרואן, שנולד באמסטרדם ב-18 בינואר 1865 ונפטר בברלין ב-9 באוקטובר 1932, ובנה של אלן פיליפי, שנולדה בברלין ב-30 ביוני 1872 ונספתה בברגן-בלזן ב-6 בינואר 1945.

ב-28 באוגוסט 1942 ציוותה משטרת הביטחון הגרמנית שאבי ייעצר בשל היותו יהודי (ראה נספח, ואסנאר במלחמת העולם השניה [בהולנדית], מאת האזנברג ואחרים, 1995. המחברים חקרו את כל דיווחי המשטרה מארכיון ואסנאר משנות המלחמה).

הורי הוזהרו על ידי שוטר טוב, וכך הצלחנו לעזוב את ביתנו ממש בזמן. היה הכרח שאבי יסתתר בוואסנאר, מכיוון שעזיבת הכפר היתה מסוכנת מדי עקב נקודות הבדיקה הגרמניות לכל אורך הדרכים החיצוניות ועקב המפקחים ברכבות. לאישה ולילדה היה קל יותר לעבור, וכך אמי ואני עזבנו את הכפר ברכבת והסתתרנו במקום אחר.

מריה ברון היתה חברה של הורי, אך בכך שלקחה את אבי והחביאה אותו, סיכנה את חייה, וכפי שנאמר לי, עשתה זאת ברוח טובה. אבי נשאר שם בין ארבעה לשישה חודשים – אינני זוכרת בדיוק כמה זמן זה נמשך. בעזרת הספר המוזכר לעיל, נודע לי שפאול גרמונפרה, חבר המחתרת, ואשתו היהודיה טרודה יאלובץ, מצאו מקום גם הם מקלט בביתה של מריה ברון! היא עצמה מעולם לא הזכירה זאת.

יתכן שמריה ברון הסתירה יותר יהודים במהלך המלחמה מכיוון שלמשל, מספטמבר 1942 ואילך היא החביאה את בעלה (הנישואין הוכרזו בלתי תקפים על ידי הגרמנים). יתכן שיהיה קשה לאתר אחרים שניצלו על ידה אחרי כל השנים האלה.

בכל אופן, הודות לה, בין היתר, אבי שרד במלחמה!

בכבוד רב,

ד"ר פאוליין ברוגמן-סיטרואן