בלה סטולר

הונגריה

עדותו של אישטוואן דיאק

אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק
המרכז לחקר מרכז ומזרח אירופה

לכל המעוניין

אני, אישטוואן דיאק, נולדתי בסקשפהרוואר שבהונגריה ב-11 במאי 1926 אך גדלתי עם אחותי בבודפשט. כשהצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944 ורדיפת היהודים והאנשים ממוצא יהודי החמירה, כבר הכרתי את בלה סטולר מזה מספר שנים. מההתחלה היה ברור שבלה יעשה ככל יכולתו כדי להציל את כולנו; בטחנו בו לחלוטין ומעולם לא היתה לנו סיבה להתאכזב.

במאי 1944 עדיין התאפשר לי לסיים את בית הספר התיכון אבל בתחילת יוני, כשנקראתי עם בני קבוצת הגיל שלי לשירות העבודה, הצטרפתי לשירות בעצתו של בלה. השיקול שלו היה נכון, כי הצבא, שהיה ידוע לשמצה באנטישמיות שלו, התייחס לעובדי הכפייה היהודים באופן הגון יחסית באותה עת. הועסקנו בהנחת מסילות ברזל בטרנסילבניה; המזון והיחס כלפינו היו הולמים, ועד השתלטות "צלב החץ" על הונגריה באוקטובר 1944, אף אחד מ-200 העובדים ביחידה שלנו לא מת. כשהייתי בשירות העבודה, התכתבתי עם בלה סטולר, שעדכן אותי בחדשות לגבי המשפחה, שלח לי באופן לא חוקי חבילות מזון וכסף, ובאופן כללי הסתכן מאד בכך שסייע לי מרחוק.

לאחר כניעת רומניה ב-23 באוגוסט 1944 התמוטטה החזית הגרמנית. יחידת העבודה שלנו נעה מערבה והגיעה לבודפשט ב-15 באוקטובר, היום בו הכריז העוצר הורטי על כוונתו להיכנע לכוחות הסובייטיים. הכאוס ביום זה אפשר לי להימלט מהקבוצה. לא ידעתי היכן נמצאים בני משפחתי ולכן הלכתי ישר לדירתו של בלה ברחוב ראדאי B/33. אבי הגיע לכאן באותו יום והסתתרנו שם מספר שבועות. לעולם לא אשכח את המראות המוזרים בדירה, שם היו לעתים 12 יהודים במסתור.

מאוחר יותר ארגן בלה באופן לא חוקי את הצטרפותי לקבוצת "קישקה", שבמקור נוצרה בתקופת שלטון הורטי כדי להתנגד לנסיון הפיכה אפשרי של "צלב החץ", אך בתקופת המנהיג הנאצי פרנץ סלשי פעלה כמקום מחבוא ליהודים ולעריקים מהצבא. אנא שימו לב לכך שאני מדבר על יחידה שונה מהיחידה הקטנה שאותה הקים בלה ועליה פיקד. בשלב מסוים נעצרנו על ידי יחידות אס-אס, אך שרדנו במצור על העיר, ומיד לאחר מכן יכולתי להתאחד עם בני משפחתי, שכולם יצאו ממסתוריהם. אז חיפשנו את בלה ומצאנו אותו, קבור בחיפזון בפארק ליד המקום שבו הוא וחבריו מתו בקרב עם הז'נדרמים ואנשי המיליציות של צלב החץ.

אני מבקש לציין שאם לא הייתי נמלט מיחידת שירות העבודה ב-15 באוקטובר, בריחה שהיתה בלתי אפשרית בלי עזרתו רבת הגבורה של בלה סטולר, היה גורלי כגורלם של עמיתי שנותרו ביחידה, ושמאוחר יותר נלקחו לגבול האוסטרי כדי לחפור תעלות אנטי-טנקיות, שם נספו או נהרגו רובם. בקצרה, בלי בלה, לא הייתי שורד ולא היה שורד איש מבני משפחתי. בסופו של דבר, היה זה הוא שמת עבורנו ועבור האנושות.

אישטוואן דיאק