המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בקששוביצה כ-600 יהודים, שהיו כשישית מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר וממלאכה, והיו בהם חקלאים שמשקיהם היו בפרווריה. בעיירה פעלה חברת "ביקור חולים" שנעזרה בג'וינט אחרי מלחמת העולם הראשונה. בעיירה פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות, הייתה בה ספרייה, התקיימו בה קורסים לעברית, ופעל בה מועדון של אגודת הספורט מכבי.
הגרמנים כבשו את קששוביצה בתחילת ספטמבר 1939, והחלו לחטוף יהודים לעבודת כפייה. היציאה מהעיירה לא הותרה אלא באישור מיוחד, אך חקלאים יהודים הורשו לצאת לעבד את חלקותיהם. ב-1940 הועברו חנויות היהודים, מחסניהם ומפעליהם לרשותם של "נאמנים" ארים. במחנה עבודה שהוקם במאי 1940 סמוך לקששוביצה רוכזו יהודים מכל הסביבה ועבדו במפעלים ובמשקים חקלאיים. בסוף 1940 שולחו 18 צעירים יהודים לעבודה בדמביצה (Debica); כעבור זמן מה חזרו אחדים מהם לעיירה.
ב-1941 רוכזו יהודי קששוביצה בגטו פתוח, אך תנועתם הוגבלה. בסוף 1941 גורשו מקצת היהודים לסקלה (Skala) שבנפת מייחוב (Miechow). בתחילת 1942 נאסר על החקלאים היהודים בקששוביצה ובסביבה לעבד את אדמתם. הם נושלו ממשקיהם, רכושם הוחרם והם גורשו למחנה עבודה ליד סקווינה (Skawina). ביולי 1942 הועברו למחנה זה גם כמה מאסיריו של מחנה העבודה שליד קששוביצה.
בסתיו 1942 שולחו אחרוני היהודים מקששוביצה לגטאות גדולים יותר באזור.