המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם ישבו בשוויירז'ה כ-300 יהודים – כ-80 אחוזים מתושביה. הם עסקו במסחר ובמלאכה. במקום הייתה ישיבה קטנה.
עם הכיבוש בספטמבר 1939 החלו הגרמנים לחטוף יהודים לעבודת כפייה ולגזול רכוש של יהודים. מפעם לפעם הובאו לשוויירז'ה יהודים ממקומות אחרים, ובהם 80 יהודים מקרקוב. בשלהי 1939 ישבו בשוויירז'ה כ-800 יהודים, ובהם כנראה גם פליטים שבאו אליה מיד עם פרוץ המלחמה.
בשוויירז'ה הוקם גטו פתוח ונתמנה יודנרט בראשותו של משה פרלשטיין. עיקר תפקידו של היודנרט היה לגייס עובדי כפייה, אך היו בו גם מחלקות תברואה וסעד. בשנת 1940 סייע ארגון יס"ס ליודנרט להקים מטבח ציבורי.
יהודי שוויירז'ה והפליטים שעמם גורשו למחנה ההשמדה סוביבור דרך ולודווה (Wlodawa) באוקטובר או בנובמבר 1942. רק אחדים הצליחו להימלט ליער וניצלו.