המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Sieradz, Poland, תצלום של קבוצת יהודים שנעצרו על ידי המשטרה הצבאית באשמה שהם מבריחי שוק שחור .
ארכיון יד ושם, 7244/1
Poland ,Sieradz, גירוש יהודים בפיקוח של שוטרים גרמנים.
ארכיון יד ושם

בין שתי מלחמות העולם התגוררו בשיירדז קרוב ל-3,000 יהודים – כשליש אוכלוסייתה. הם התפרנסו בעיקר ממלאכה וממסחר. בקרב יהודי שיירדז פעלו מפלגות ציוניות, ולאגודת ישראל הייתה השפעה רבה. הייתה בעיירה רשת חינוך ענפה, ספרייה ואגודות ספורט יהודיות והיה בה סניף מקומי של טא"ז. האווירה האנטישמית של שנות השלושים גרמה ליהודי שיירדז נזק רב, בעיקר כלכלי, ורבים מהם נאלצו לסגור חנויות ובתי מלאכה.
הגרמנים כבשו את שיירדז ב-4 בספטמבר 1939. ב-15 בספטמבר 1939 הרגו כוחותיהם 17 אזרחים בעיר, 11 מהם יהודים. כמה יהודים נלקחו למחנות ריכוז בגרמניה. בדצמבר 1939 גורשו כמה מאות מיהודי שיירדז לסנדומייז' (Sandomierz).
במרס 1940 הוקם בשיירדז גטו לא מגודר. מקצת היהודים הועסקו בסדנת אריגה שהוקמה בבית הסוהר של העיר. ב-1941-1940 גורשו רבים מיהודי שיירדז לזדונסקה וולה (Zduńska Wola) ולמחנות עבודה באזור פוזנן, ובראשית 1942 נשארו בגטו 1,400-1,100 יהודים. תנאי החיים בגטו שיירדז החמירו מאוד בששת החודשים האחרונים לקיומו. היהודים נצטוו להתייצב פעמיים ביום למיפקד בעוד דירותיהם פתוחות לכל מי שרצה לשדוד את רכושם.
באביב-קיץ 1942 רוכזו בגטו שיירדז כמה אלפי יהודים מגטאות הסביבה, וערב חיסולו הגיע מספר תושביו לכ-4,500. ב-22 באוגוסט 1942 פרצו לגטו שוטרים גרמנים, העבירו בכוח את כל תושביו למנזר סמוך, וירו במי שניסו להסתתר או שלא היו מסוגלים לצאת. לאחר שהוחזקו במנזר שלושה ימים גורשו רובם למחנה ההשמדה חלמנו, ו-184 יהודים שולחו לעבודת כפייה בגטו לודז'.