אחרי מלחמת העולם הראשונה חיו בבייץ' כ-850 יהודים – כשישית מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר וממלאכה. כמה מהם היו פועלים שכירים, והיו בהם גם כמה בעלי מפעלים קטנים. הם הסתייעו במוסד הלוואה וחיסכון ובקופת גמ"ח שנוסדו בתמיכת הג'וינט. כמו כן היו בעיירה מוסדות סעד אחדים.
בבייץ' פעלו תלמוד תורה ובית מדרש וכן בית ספר עברי וספרייה, ופעלו בה מפלגות ותנועות נוער ציוניות, קבוצות חלוציות, אגודת ישראל ותנועות הנוער שלה.
הגרמנים כבשו את בייץ' ב-7 בספטמבר 1939. מקצת היהודים שניסו להימלט נאלצו לשוב לעיירה. החלו התעללויות ביהודים וחטיפות לעבודת כפייה. רכוש רב נשדד מהיהודים והוטלו עליהם תשלומי כופר. בחורף 1939/40 הובאו לעיירה כ-500 פליטים מלודז' וסביבתה, ומספר היהודים בבייץ' הגיע לכ-1,300. במחצית פברואר 1940 נצטוו יהודים בני 12 ומעלה לשאת סרט זרוע לבן שעליו מגן דוד כחול.
בתחילת 1940 הוקם בעיירה יודנרט בראשותו של הסוחר מרדכי פרל (Perl) והוכפף ליודנרט האזורי ביסלו (Jaslo). היודנרט נתבע לספק מדי יום ביומו שלושים גברים לעבודת כפייה, ומפעם לפעם ניסה לשחד את הגרמנים כדי למנוע שילוח יהודים מהעיירה למחנות העבודה. יהודים מבייץ' שברחו לאזורים שבשליטת הסובייטים שבו אליה לאחר פלישת גרמניה לברית-המועצות ביוני 1941. בינואר 1942 נצטוו יהודים אלו לעבור למזרח גליציה.
באוקטובר 1941 נאסרה על יהודי בייץ' היציאה מהעיירה, ובמרס-אפריל 1942 הוקם בעיירה גטו סגור. בשורה של תקריות מינואר ועד יולי 1942 נרצחו עשרות רבות של יהודים בידי אנשי גסטפו וז'נדרמריה מיסלו ומגורליצה.
במאי 1942, בניסיון למנוע את חיסול הגטו, ארגן היודנרט סדנאות לייצור מברשות ונעליים. כארבעים גברים הועסקו על-ידי החברה הגרמנית "בקרס-אולריך" (Bakers-Ulrich) בסביבות העיירה. ביולי 1942 הוכנסו לגטו בייץ' יהודי היישובים בסביבה, ומספר התושבים בו עלה לכ-1,700. ב-22 ביולי 1942 נשלחו 170 גברים למחנה העבודה פלשוב (Plaszow). בתחילת אוגוסט 1942 שוב הוטל על יהודי בייץ' תשלום כופר.
ב-14 באוגוסט 1942 כותר הגטו והחלה אקציה. שוטרים גרמנים ואוקראינים ריכזו כאלף יהודים בצריפים, וארבעה ימים החזיקו אותם בהם בלי אוכל ושתייה. בין 120 ל-180 חולים וזקנים נורו במקום, והמשטרה הפולנית המקומית ומכבי האש חיפשו יהודים שהסתתרו. ב-17 באוגוסט 1942 גורשו יהודי הגטו למחנה ההשמדה בלז'ץ .
באוקטובר 1942 שולחו היהודים עובדי "בקרס-אולריך" למחנה העבודה בפשמישל (Przemysl).
