בין שתי מלחמות העולם חיו בבלז'יצה כ-2,000 יהודים – כמחצית מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממלאכה (בעיקר מעיבוד עורות), ממסחר ומרוכלות. בעיר פעלו מפלגות ציוניות ונציגוּת של הבונד, ופעל בה בית ספר של רשת "תרבות".
בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את בלז'יצה. במאי 1940 גויסו 800 יהודים לעבודות כפייה. עד אוקטובר 1940 עלה מספר היהודים בבלז'יצה ל-2,400 בקירוב, ובהם כ-500 פליטים משצ'צ'ין (Szczecin) וממקומות אחרים במערב פולין שסופחו לרייך. בחורף 1940/41 הועברו עסקיהם של יהודי בלז'יצה לידי פולנים. בפברואר ומרס 1941 הובאו לבלז'יצה יותר מ-500 יהודים מקרקוב וכ-500 יהודים שגורשו מלובלין.
בתחילת 1941 הוקם בבלז'יצה גטו ומונה בה יודנרט. בעזרת ארגון יס"ס הקים היודנרט בית חולים קטן ומחלקת תברואה. שירות הסדר היהודי שהוקם בעיירה מסר לגרמנים רכוש יהודים. על שחיטה כשרה הוטל עונש מוות.
באמצע 1941 היו בבלז'יצה כ-4,000 יהודים. בקיץ 1941 פרצה בגטו מגפת טיפוס. בסתיו 1941, בעזרתם של אוקראינים, גירשו הגרמנים צעירים יהודים מבלז'יצה למחנה פוניאטוב (Poniatow). בסלקציה נרצחו זקנים אחדים. בסוף 1941 שוב נערכה סלקציה בגטו, וקבוצת עובדים נשלחה להקים את מחנה הריכוז מיידנק. בתחילת 1942 הועברו לגטו בלז'יצה יהודים מכפרים ומעיירות בסביבה.
הגטו בבלז'יצה חוסל ב-22 במאי 1942, כשגורשו כ-3,000 מיהודי המקום, ותיקים ופליטים, רובם למחנה המוות סוביבור ומיעוטם למיידנק, כעובדי כפייה.
כ-300 יהודים שנותרו בבלז'יצה הוכנסו למחנה עבודה שהוקם בה. על המחנה היו ממונים איש הס"ס אנגל (Engel) ועוזרו קרנבּיגל (Kranbuegel). לקראת סוף 1942 נמצאו במחנה יותר מ-1,200 עצירים, שהועסקו בחברה גרמנית שעמדה בקשר עם מפקדת הס"ס בלובלין, ואספו את מה שדנותר מרכוש המגורשים לסוביבור. במחנה פעלה מועצה יהודית בראשות שטיין, שהסתייע בשוטרים יהודים. באוקטוב 1942 נשלחו לבלז'יצה יהודי קהילת ביחווה (Bychawa). באפריל-מאי 1943, לאחר דיכוי המרד בגטו ורשה הובאו לבלז'יצה 150 יהודים מוורשה. עם בואם של פליטים אלה נערכה סלקציה ו-50 נשים וילדים הוצאו להורג, ובבלז'יצה נותרו כמה מאות משתי הקהילות כעובדי כפייה.
במאי 1943 חוסל מחנה העבודה, חלק מן היהודים נשלחו למחנה בודזין, ו-500 מיושביו נרצחו בבית הקברות הישן של העיירה בידי קבוצת אוקראינים בפיקודו של איש ס"ס, פייקס, ועוזרו האוקראיני, אוטו. כ-100 גברים יהודים וכ-200 נשים יהודיות גורשו לגטו בנדז'ין.
