המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב מלחמת העולם השנייה חיו בדומברובה ביאלוסטוקה כ-2,400 יהודים – כמחצית תושביה. מרביתם עסקו במסחר ובמלאכה ונעזרו בארגונים יהודיים למיניהם. בעיירה פעלו מפלגות יהודיות, ובהן מפלגות ציוניות ומפלגת הבונד. כמו כן פעלו בה מוסדות חינוך, דת ותרבות יהודיים, ובהם בית ספר של רשת "תרבות" וספרייה.
בתחילת ספטמבר 1939 נכבשה דומברובה ביאלוסטוקה בידי הגרמנים, ואחרי כשבועיים הועברה לשליטת הצבא האדום על-פי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. בימי השלטון הסובייטי נאסרה פעילותן של המפלגות היהודיות, עסקים פרטיים הולאמו או נסגרו, והוקמו קואופרטיבים. הילדים היהודים למדו ביידיש, על-פי תכנית הלימודים הסובייטית.
בסוף יוני 1941 שבו הגרמנים וכבשו את דומברובה ביאלוסטוקה. כמחצית בתיה נשרפו בקרבות, ואת הנותרים העלו הגרמנים באש לאחר כיבושהּ. רוב היהודים נמלטו לנובי דבור (Nowy Dwor) ולסוחובולה (Suchowola).
כ-600 היהודים הנותרים רוכזו במעין גטו בבית המרחץ ובבית הקולנוע, ומשם נחטפו רבים מהם לעבודת כפייה. קבוצה של צעירים נרצחה בתחילת יולי 1941.
במאי 1942 גירשו הגרמנים את הקשישים היהודים לגטו סוחובולה. את היהודים הנותרים גירשו ב-2 בנובמבר 1942 למחנה המעבר קלבסין (Kielbasin), ומשם גירשו אותם ב-14 בדצמבר 1942 למחנה ההשמדה טרבלינקה.