המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין מלחמות העולם חיו בדמידובקה כ-600 יהודים – כמחצית תושביה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר זעיר וממלאכה, ואחדים עסקו במסחר סיטונאי של תבואות.
אין פרטים על קורותיהם של יהודי דמידובקה בימי השלטון הסובייטי, מספטמבר 1939 ועד יוני 1941.
הגרמנים כבשו את דמידובקה ב-22 ביוני 1941. נציגי הממשל האוקראיני שהתארגן בה חטפו יהודים לעבודת כפייה בעיירה ובסביבותיה, רצחו כמה יהודים שהואשמו בקומוניזם, שדדו רכוש של יהודים, ומפעם לפעם דרשו תשלומי כופר. היהודים חויבו לשאת סרט זרוע ועליו מגן דוד. הוקם יודנרט של חמישה חברים בראשותו של אליהו טייטלבוים וכן הוקם שירות סדר יהודי של ארבעה-חמישה שוטרים.
יהודי דמידובקה רוכזו בגטו בנובמבר או בדצמבר 1941. הגטו הוקף בגדר של קרשים ותיל דוקרני והופקדה עליו שמירה של שוטרים אוקראינים. מפעם לפעם היו בגטו מעשי רצח יחידים של יהודים.
הגטו חוסל באוקטובר 1942. בתחילת אוקטובר, ככל הידוע ב-2 בו, רוכזו יהודי דמידובקה במגרש בגטו והוחזקו שם כשבוע בלי מזון. בינתיים הובאו לשם גם עובדי הכפייה שעבדו מחוץ לגטו, וב-8 באוקטובר הובלו כולם במשאיות לבורות שנכרו מחוץ לעיירה ונרצחו שם.