המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Poland, Wisznice, יהודים בשער הגטו.
ארכיון יד ושם, 6836/8
Poland, Wisznice , מועצת היהודים בגטו.
ארכיון יד ושם, 3764/3

בין שתי מלחמות העולם היו בווישניצה כ-1,100 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, בעיקר בענף ההלבשה. בעיירה הייתה פעילות של מפלגות ציוניות, של הבונד ושל אגודת ישראל, שרוב תומכיה בעיר היו חסידי גור.
וישניצה נכבשה בידי הגרמנים בראשית אוקטובר 1939. בנובמבר 1939 מונה בווישניצה יודנרט. בסוף השנה חויבו היהודים לשאת טלאי צהוב, וזה הוחלף אחר כך בסרט זרוע לבן שעליו מגן דוד. הוטלו על היהודים תשלומי כופר גבוהים. רוב היהודים האמידים ברחו לערים ולעיירות אחרות.
לקראת סוף 1940 הוקם בעיירה גטו, ובדצמבר 1940 הגיעו אליו פליטים יהודים ממלווה (Mlawa). עקב הצפיפות התירו הגרמנים לחלק מהיהודים להתגורר מחוץ לגטו. ב-16 במרס 1941 הובאו לגטו פליטים יהודים מקרקוב. ב-29-23 בינואר 1942, בהוראתו של מושל המחוז הגרמני קלמר (Kalmar), גורשו לווישניצה 150 יהודים מיישובי הסביבה. כ-20 מהם נספו ביום הגעתם מרעב ומקור. בגטו פשׂתה מגפת טיפוס.
בסוף ספטמבר 1942 גורשו כ-1,000 יהודים מגטו וישניצה לגטו מיינדזיז'ץ פודלסקי (Miedzyrzec Podlaski). במהלך הגירוש פרצה התקוממות. צעירים יהודים שהצטיידו בסתר בנשק מבעוד מועד, תקפו את הז'נדרמריה הגרמנית שפיקחה על הפינוי. שני הצדדים ספגו אבדות, ויהודים רבים הצליחו לברוח. מקצת הבורחים נתפסו בסריקות שערכו הגרמנים.
ב-17 בנובמבר 1942 נרצחו אחרוני היהודים בווישניצה, כ-120 נפשות.
יהודי וישניצה שהגיעו לגטו מיינדזיז'ץ פודלסקי גורשו משם לטרבלינקה ב-27 באוקטובר 1942, עם יהודי הסביבה.