Poland ,Zdolbunow, צוות עובדי מפעל Jung, שנת 1941.
ארכיון יד ושם, 1869/1377
Poland ,Zdolbunow, תליית 38 יהודים בעיר.
ארכיון יד ושם, 5011
בין מלחמות העולם חיו בזדולבונוב כ-1,300 יהודים – כחמישית מתושביה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר ומלאכה. בעיירה פעל בנק יהודי להלוואה וחיסכון בתמיכת הג'וינט. פעל בה בית ספר עברי של רשת "תרבות".
בעקבות הכיבוש הסובייטי בספטמבר 1939 הולאמו עסקים פרטיים בעיירה, ובבית הספר העברי עברו ללמד ביידיש על-פי תכנית הלימודים הסובייטית.
הגרמנים כבשו את זדולבונוב ב-30 ביוני 1941. היהודים נצטוו להקים יודנרט, לצאת לעבודת כפייה ולשאת סרט זרוע ועליו מגן דוד.
ב-7 באוגוסט 1941 רצחה חוליה של איינזצקומנדו 4A (כנראה 380 גברים יהודים, ובהם רוב חברי היודנרט, לפי רשימות שהכינו אוקראינים מקומיים). לאחר הרצח הוקם יודנרט חדש בראשותו של שמחה שלייפשטיין.
באוקטובר 1941 הגיע לזדולבונוב הגרמני הרמן פרידריך גרבה (Hermann Friedrich Graebe) והחל להעסיק כ-3,000 עובדי כפייה יהודים, תושבי זדולבונוב, אוסטרוג (Ostrog) ומיזוץ' (Mizocz), רובם בעבודות בניין וכמה מהם במשרדיו בזדולבונוב, שמהם ניהל עוד משרדים אחרים ברחבי וולין ואוקראינה. מקצת עובדי הכפייה של גרבה מזדולבונוב שוכנו בגטו רובנה (Rowne).
במאי 1942 הוקם גטו בזדולבונוב. ב-13 ביולי 1942, ביום חיסול גטו רובנה, החזיר גרבה לגטו זדולבונוב כ-140 עובדי כפייה יהודים ששוכנו שם. שלושים וחמישה מעובדיו של גרבה קיבלו ממנו ניירות אריים, והוא העביר אותם לפולטבה (Poltava) שבאוקראינה, ששם הקים סניף פיקטיבי של החברה שלו, ובכך הציל את חייהם. ב-1965 הוכר גרבה חסיד אומות העולם בשל מאמציו להצלת יהודים בזדולבונוב ובמקומות אחרים באזור.
באוגוסט 1942 רצחו שוטרים אוקראינים עשרה יהודים.
גטו זדולבונוב חוסל ב-14 באוקטובר 1942, כשתושביו הובלו לבורות מחוץ לעיירה ונרצחו שם. כמה יהודים הציתו את בתיהם, ובחסות העשן ברחו עשרות מהם ליערות. קצתם הגיעו ליחידות פרטיזנים סובייטיות; אחרים הגיעו ליחידות אוקראיניות ונרצחו.