המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם התגוררו בלישקוביצה כ-550 יהודים – יותר משליש אוכלוסייתה – ועסקו בעיקר במלאכה ובמסחר זעיר. במקום פעלו מפלגות יהודיות וארגוני נוער, ולקומוניסטים נודעה השפעה רבה בקרב הנוער היהודי.
רבים מיהודי לישקוביצה נמלטו ממנה בעוד מועד, ובעת הכיבוש הגרמני חיו בה 600-500 יהודים, כ-300 מהם פליטים, בעיקר מלודז' וסביבותיה.
במאי 1940 הוקם בלישקוביצה גטו. במרס 1941 גירשו הגרמנים את כל יהודי נפת לוביץ' לגטו ורשה. כמחצית מיהודי לישקוביצה נמלטו מהגטו עם היוודע פקודת הגירוש.