המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין הארצי האחרון בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו במג'רבנהג'ש 58 תושבים יהודים ושיעורם באוכלוסייתה היה כשני אחוזים. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. הקהילה היהודית בעיירה הייתה אורתודוקסית.
ב-19 במרס 1944 כבש הצבא הגרמני את הונגריה, אך המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על סמך תקנות וצווים של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. ב-6 במאי 1944 הורה סגן הממונה על המחוז, בלה פרנצי (Bela Ferenczy), להקים גטאות במחוזו, וסמוך לאמצע החודש הוקם במג'רבנהג'ש גטו. הגטו הוקם באחוזת מנדל (Mandel) שבפאתי העיירה ונדחסו בו יהודי העיירה וכן יהודים מנפת בטוניה (Battonya), נפת אלק (Elek) ונפת מזוקובצ'הזה - (Mezokovacshaza)
414 נפשות בסך הכל. בגטו הוקמו מועצה יהודית ושירות סדר יהודי. ב-16 ביוני 1944 הועברו יושבי הגטו למרכז השילוח בבקשצ'בה (Bekescsaba) שבמחוז בקש (Bekes). יהודים אחדים הצליחו להימלט ולהגיע לבודפשט או לרומניה. ב-25 ביוני 1944 שולחו רוב היהודים ממרכז השילוח בבקשצ'בה לשטרסהוף (Strasshof) שבאוסטריה דרך מרכז השילוח בסולנוק (Szolnok), ולמחרת, 26 ביוני 1944, גורשו השאר לאושוויץ.