המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו במילייצ'יצה כ-900 יהודים, פחות ממחצית תושביה. מרביתם עסקו ברוכלות ומלאכה, ובעתות מצוקה נעזרו בקרובי משפחה בארצות-הברית ובארגוני סעד יהודיים. רוב ילדי הקהילה היהודית למדו לימודי קודש בחדר מסורתי.
בעקבות כיבוש מילייצ'יצה בידי הסובייטים במחצית השנייה של ספטמבר 1939 הותאמו אורחות החיים והכלכלה המקומית למתכונת הסובייטית.
הגרמנים כבשו את מילייצ'יצה ב-24 ביוני 1941 ומיד הוציאו להורג עשרה מתושביה, שלושה מהם יהודים. באוגוסט 1941 הועברו היהודים לגטו ונצטוו להקים יודנרט.
בסתיו 1942 הולכו יהודי הגטו לבורות, אך כמה מתושבי הגטו, ובהם חברי יודנרט שנמלטו, הספיקו לשחד את הגרמנים לפני הרצח וקנו בכך את שחרורם הזמני של יהודי העיירה.
גטו מילייצ'יצה חוסל ב-5 בנובמבר 1942; תושביו הועברו לגטו קלשצ'לה (Kleszczele), ומשם גורשו אחר כך למחנה מעבר בביאליסטוק וממנו – למחנה ההשמדה טרבלינקה.