המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בינואר 1941, במיפקד האוכלוסין האחרון שנעשה בהונגריה לפני הכיבוש הגרמני, נמנו בנג'מג'ר 522 יהודים ושיעורם היה כ-12 אחוזים מכלל אוכלוסייתה. רובם היו סוחרים ובעלי מלאכה. הקהילה היהודית בעיירה השתייכה לזרם האורתודוקסי. הקהילה קיימה בית הספר יסודי יהודי. מהמפלגות היהודיות שפעלו בנג'מג'ר בין שתי מלחמות העולם נהנתה "המפלגה היהודית" מהתמיכה הגדולה ביותר, אך גם אגודת ישראל הקימה בה סניף.
נג'מג'ר, שהייתה בעבר חלק מהונגריה, סופחה לצ'כוסלובקיה אחרי מלחמת העולם הראשונה. בעקבות בוררות וינה הראשונה בנובמבר 1938 חזרה נג'מג'ר לריבונות הונגריה. הרשויות ההונגריות גירשו כמה משפחות יהודיות שלא הייתה להן אזרחות הונגרית אל מעבר לגבול שנקבע לא מכבר בין הונגריה לסלובקיה.
הצבא הגרמני כבש את הונגריה ב-19 במרס 1944. על-פי נתוני מיפקד שנערך בשבוע השני של אפריל 1944 נמנו עם הקהילה האורתודוקסית של נג'מג'ר 549 יהודים.
המנגנון המינהלי ההונגרי נותר על כנו גם לאחר הכיבוש, והיהודים רוכזו בגטאות וגורשו על-פי צווים והוראות של רשויות השלטון ההונגרי, המרכזי והמקומי. גטו נג'מג'ר הוקם בתחילת מאי 1944. בראשית יוני 1944 הועברו כל תושביו, ובהם יהודי העיירה ויהודים מיישובים סמוכים, לחווה מחוץ לנג'מג'ר, וב-5 ביוני 1944 הועברו משם למרכז השילוח בקומרום. ב-15 ביוני 1944 צורפו יהודי גטו נג'מג'ר לטרנספורט השני של מגורשים שיצא מדונסרדהי (Dunaszerdahely) לאושוויץ.