המכון הבין-לאומי לחקר השואה
האנציקלופדיה של הגטאות
+ חיפוש במאגר
סטולין (Stolin)
מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז פולסיה (Polesye), פולין
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוקראינה
מקום לפני המלחמה: עיירת נפה במחוז פולסיה (Polesye), פולין
מקום בזמן המלחמה: רייכסקומיסריאט אוקראינה
בין שתי מלחמות העולם חיו בסטולין כ-3,000 יהודים – כשני שלישים מתושביה. הם התפרנסו ממסחר וממלאכה וגם מתעשיית העץ. הנהר הורין (Horyn) והמעגן שלו שימשו את הסוחרים לייצוא תבואות ותוצרת חקלאית. יהודי סטולין הסתייעו בקופת גמ"ח ובבנק. בעיירה היה בית יתומים. עם מוסדות החינוך היהודי בעיירה נמנו בית ספר דתי מודרני, בית ספר של רשת "תרבות" וגן ילדים עברי. כמו כן היה בעיירה כולל אברכים ולו ספרייה. בעיירה פעל קיבוץ הכשרה ו-20 מחבריו עלו לארץ-ישראל. בעיירה פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות וכן הבונד. היו בעיירה ספרייה ציונית והכשרה חלוצית.
כשכבשו את העיירה עצרו הסובייטים 20 משפחות שראשיהן היו פעילים ציוניים או פעילי הבונד והִגלו אותן לפנים ברית-המועצות. בית הספר העברי הפך לבית ספר סובייטי שלשון ההוראה בו יידיש. בכלכלה הונהגה השיטה הסובייטית.
הסובייטים נסוגו מסטולין בסוף יוני 1941, והעיירה נשארה ללא שלטון כחודשיים. בפרק הזמן הזה ניסו תושבים מקומיים לעשות פוגרומים ביהודים. היהודים התארגנו להגנה עצמית, אך לא היה להם נשק חם. ב-14 ביולי 1941 שמעו יהודי סטולין שקבוצת אסירים סובייטים משוחררים מתכננת לעשות בהם פוגרום. המזימה סוכלה בעזרת שוחד.
ב-22 באוגוסט 1941 הגיע לסטולין גביטסקומיסר גרמני עם צוותו, מינה יודנרט והעמיד בראשו את נתן ברגנר, פליט מלודז'. יהודי העיירה הצטוו להזדהות באמצעות סרטי זרוע. מפעם לפעם הם נדרשו לשלם כופר גבוה. בני 16 ומעלה גויסו לעבודת כפייה. כמו כן נאסרו תפילה בציבור, מגע עם האוכלוסייה הנוצרית, אכילת בשר ועוד. בסוף אוגוסט 1941 הגיעו לסטולין כ-1,500 נשים וילדים שגורשו מדוויד-הורודוק (Dawidgrodek). בסוף אוגוסט 1941 חיסלו פרטיזנים את ראש העיר של סטולין וכמה גרמנים סמוך לכפר חמין (Chemin). כעונש על המעשה הזה רצחו הגרמנים את כל יהודי חמין. הגרמנים תכננו לחסל גם את יהודי סטולין, אך היודנרט הצליח לסכל את התכנית.
עד הקמת הגטו, ב-23-22 במאי 1942, הובאו לסטולין עוד יהודים רבים מכפרי הסביבה, ובעת הקמתו הגיע מספר היהודים בעיירה לכ-7,000. תושבי הגטו הועסקו בבתי מלאכה ובעבודות כפייה אחרות. ב-10 בספטמבר 1942 נרצחו כל חברי היודנרט במשרד הסיפ"ו -ס"ד המקומי. למחרת חוסל הגטו. היהודים הועברו ליער הסמוך בקבוצות של 500 איש ושם נרצחו והושלכו לבורות שנחפרו בעוד מועד. חולים וחלשים נרצחו בגטו עצמו וכן מסתתרים שנתפסו. כשלושים יהודים הצליחו לברוח ליערות. שני שליחים ששלחה המחתרת שפעלה בגטו אל הפרטיזנים שביערות נתפסו ונתלו. תכנית מרד בגטו לא יצאה לפועל.