המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו בקרינקי כ-3,500 יהודים – כשני שלישים מאוכלוסייתה. רובם התפרנסו מחקלאות, ממסחר וממלאכה. בקרינקי פעלו מפלגות ותנועות נוער ציוניות, הבונד ואגודת ישראל. בעיירה היו בית חולים יהודי, בית ספר של רשת "תרבות", בית ספר יידישאי, ספריות וקבוצות ספורט יהודיות.
הגרמנים נכנסו לקרינקי ב-12 לספטמבר 1939, אך כעבור כמה ימים הועבר השלטון בה לידי הסובייטים בהתאם להסכם מולוטוב-ריבנטרופ. בימי הכיבוש הסובייטי הולאמו העסקים הפרטיים בעיירה. פליטים יהודים רבים זרמו לקרינקי מאזורי מערב פולין. קצתם הוגלו לסיביר וקצתם נשארו בעיירה. מספר היהודים בקרינקי עלה לכ-4,000.
ב-28 ביוני 1941 שבו הגרמנים וכבשו את קרינקי. בהפגזה שקדמה לכיבוש נהרגו כ-50 יהודים ורבים אחרים נפצעו. זמן קצר לאחר הכיבוש נרצחו כמה עשרות יהודים מחוץ לעיירה, וכעבור ימים אחדים נרצחו עוד כ-15 יהודים. יהודי קרינקי חויבו לשאת טלאי צהוב, ותנועתם הוגבלה. בפקודת הגרמנים הוקם יודנרט, והופקד בעיקר על גיוס עובדי כפייה יהודים ואיסוף דמי כופר בעבור הגרמנים.
בדצמבר 1941 הועברו יהודי קרינקי לגטו וגידרו אותו בהוראת הגרמנים. מספר החברים ביודנרט, שעמד בתחילה על 12, הוקטן לשבעה, ובראש היודנרט הועמד יוסל גולץ (Golts). כמו כן הוקם שירות סדר יהודי והועמד בראשו מתאגרף לשעבר, יעקב קוזולצ'יק (Kozolchik) שמו. תנאי המחיה בגטו היו קשים, והיו בו אף מעשי רצח. ב-14 בינואר 1942 אסרו שוטרים פולנים 20 קצבים יהודים על סמך הלשנה שלגטו הוגנבה פרה לשחיטה. לאחר שלושה ימי עינויים בכלא ביאליסטוק הם הוצאו להורג.
בחורף 1941/42 הפרידו הגרמנים רחוב אחד בגטו משאר הרחובות וכך יצרו "גטו גדול" ו"גטו קטן", אך לאחר השתדלויות מצד היהודים התירו להם לחבר את שני הגטאות בגשר עילי.
ב-15 באפריל 1942 נכנסו לגטו כ-200 אנשי גסטפו גרמנים והחלו לבזוז רכוש, להכות את תושביו ולירות בהם. ביום זה נרצחו כמה עשרות יהודים, רובם ככולם בעלי זקנים. כעבור שבועות אחדים הובאו לגטו קרינקי כ-1,200 יהודים מבז'וסטוביצה ויילקה (Brzostowica Wielka). היודנרט ניסה כמיטב יכולתו להקל את התנאים הקשים על-ידי פתיחת מטבח ציבורי ובית חולים בגטו.
ב-2 בנובמבר 1942 רוכזו יהודי הגטו ונעשתה בהם סלקציה. כ-350 יהודים, ובהם חברי יודנרט ובעלי מקצועות נדרשים לגרמנים, הופרדו מהשאר והועברו לבתי חרושת בעיירה. יתר יושבי הגטו, כ-5,000 נפשות, שולחו באותו היום למחנה קלבסין (Kielbasin) ומשם גורשו ב-14 בנובמבר 1942 למחנה ההשמדה טרבלינקה. כ30-40 צעירים יהודים הצליחו להימלט בזמן האקציה.
גטו קרינקי חוסל ב-17 בינואר 1943; אחרוני תושביו פונו לגטו סוקולקה (Sokółka), וב-23 בינואר גורשו משם למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בזמן האקציה האחרונה, וגם מהרכבת לאושוויץ-בירקנאו, נמלטו כמה יהודים ליערות, ואחדים מהם הצליחו להסתנן לגטו ביאליסטוק ואחר כך נמלטו ליערות והצטרפו ליחידות פרטיזנים.