שמן על לוח אסבסט
אוסף המוזיאון לאמנות, יד ושם, ירושלים
תרומת לידי לשנל, פריז
בסוף חודש פברואר 2021 ערך יד ושם אירוע פרידה מיוחד לציון פרישתו של אבנר שלו מתפקיד יו"ר הנהלת יד ושם לאחר 27 שנים בתפקיד. האירוע, שנערך באופן מקוון בשל מגפת הקורונה, שודר בשידור חי בערוץ היו-טיוב של יד ושם וצפו בו מאות מוזמנים. האירוע כלל מסרים מוקלטים וברכות ממנהיגים ומשותפים לדרך בישראל ובעולם, סרטונים קצרים שהציגו קרוב ל- 30 שנה של עשייה, פיתוח, אתגרים והישגים של שלו, שהפכו את יד ושם מ"הר הזיכרון" לחוד החנית בהנצחה, מחקר והוראת השואה בארץ ובעולם, עם הפנים למאה ה-21.
את האירוע הנחה מנהל קשרי ממשל ויחסים בין-לאומיים ביד ושם, יוסי גביר שפתח ואמר "אנו מבקשים לברך, להכיר תודה עמוקה, להביט בגאווה על שלושת העשורים של כהונתו של אבנר, ולהעלות על נס את מפעליו העצומים ביד ושם עבור זיכרון השואה - בהווה ולמען העתיד".
דברי הפרידה הראשונים היו של ניצולי השואה, יו"ר מועצת יד ושם, הרב ישראל מאיר לאו ויו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, קולט אביטל. "אבנר הוא יד ושם, יד ושם ואבנר שלו - חד הוא... הזדהות כזו בלתי נתפסת בין אדם לבין תפקיד ומשימה". לאו הגדיר את שלו כמורה דרך ואמר "זה מה שאנחנו מצפים ממך גם הלאה, תנחה אותנו, תוביל אותנו ותהיה לנו לדוגמה ולמופת של מסירות. זאת היא המורשת שלך- הזדהות מוחלטת עם זיכרון השואה ועם צוואת הקדושים". אביטל הוסיפה "הגעת אז עם תכניות גדולות, כשאף אחד לא האמין בעצם שהן יכולות להתממש... עברו מאז 27 שנים ואי אפשר בכלל להשוות את מעמדו של יד ושם אז והיום". עוד הוסיפה "לאורך השנים בכל פעילותך דאגת לשתף את ציבור ניצולי השואה, לשמוע את קולותיהם, להתייעץ איתם, ללמוד מהם ולקבל השראה מסיפוריהם ומקולם".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין כינה את יד ושם "קודש הקודשים של הזיכרון הישראלי" ואמר "במהלך כמעט שלושה עשורים בהם כיהנת כיו"ר חוללת מהפכה, תחת כנפיך הפך יד ושם לחוד החנית של חקר השואה ואולי אחד המוסדות החשובים ביותר שיש לנו" והוסיף "אתה פעלת מתוך שליחות בלתי רגילה, שליחות להנצחת הנספים, כל זאת למען השורדים, נגד המכחישים והמשכיחים, להנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים אחרינו, בעקשנות עשית זאת בהתמדה, ביצירתיות ובנחישות".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש בדבריו את תפקידו של יד ושם בזירה הבין-לאומית ואת חלקו של שלו בהפיכת המקום לכזה "מה שמניע אותך בכל תחנות חייך הוא שליחות גדולה, כך פעלת בצה"ל, כך פעלת במוסדות חינוך ותרבות שונים, כך פעלת בעשייתך המתמשכת להנצחת זיכרון השואה. אני בטוח שתוסיף לתרום מכישוריך לחברה הישראלית, למדינה, לעם".
יד ושם עובד עם מוסדות וארגונים רבים בארץ ובעולם, ביניהם עם הסוכנות היהודית. יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר, נתן שרנסקי, ציין כי הוא ושלו לחמו וימשיכו להילחם בשתי מלחמות: מלחמה על זיכרון השואה וזיכרון הנספים ומלחמה נגד אנטישמיות ושנאה כלפי יהודים ומדינת היהודים "בשתי מלחמות אלה אתה המפקד, אתה הרמטכ"ל, אני תמיד יודע שאפשר ללכת אליך ולסמוך על החכמה והתבונה שלך" אמר שרנסקי וסיכם "טוב להיות חייל שלך, טוב להיות חבר לנשק שלך. אני בטוח שעוד נלך דרך ארוכה ביחד במלחמות למען עתידו של עם ישראל". יו"ר הסוכנות היהודית כיום, יצחק (בוזי') הרצוג הוסיף "אתה תיזכר בתולדות ישראל כמי שלקח מוסד חשוב וחיוני מאין כמותו, שנוגע בעצבים הקשים ביותר והכואבים ביותר בחברה הישראלית והיהודית בכלל, והפך אותו למוסד מפואר שעושה את הטרנספורמציה מהאסון הנורא אל הנחלה של המורשת לדורות הבאים. זה אתגר דמיוני, מורכב וקשה מאין כמותו, מסובך ועדין עם רגישויות גדולות ועם חובה מוסרית שאין שנייה לה. עשית זאת בגדול, תרומתך תיזכר לעד".
יד ושם לא יכול לפעול לקיום משימתו ויעדיו ללא תמיכתם הנדיבה של חברים ושותפים רבים מהארץ ומהעולם לאורך הדרך. אחת מהשותפות המסורות למשימה היא ד"ר מרים אדלסון, שציינה כי בין הפרויקטים להם היא ובעלה המנוח שלדון ז"ל היו שותפים "היינו גאים במיוחד בבית הספר הבין-לאומי להוראת השואה, אחד הרעיונות פרי יוזמתו של אבנר. בבית הספר לומדים מורים מכל רחבי העולם איך להנציח את השואה כטרגדיה יהודית ולהזהיר מפני הישנותה בקרב עמים אחרים בכל מקום אחר בעולם" והוסיפה "אבנר היה גורם מרכזי בהפיכת יד ושם למוסד מקוון. צעד הזה נראה היום נבואי ופיקחי עם קיום למידה רבה וכנסים, כמו אירוע זה, בזום".
שרה בלומפילד, מנהלת מוזיאון השואה של ארה"ב בוושינגטון כינתה את שלו 'מנהיג מעצב' ואמרה "הבנת שיד ושם צריך להיות רלוונטי לדורות חדשים הן בישראל והן בעולם. גיבשת חזון, וחשוב לא פחות, הייתה לך היכולת לממש אותו, זה שילוב נדיר. חיזקת את תפקידו המוביל של יד ושם בתחום הלמידה והבטחת שחינוך השואה ישמור על הייחודיות שלו וגם יפנה לאנושות בכללה. שההיסטוריה והלקחים של השואה תמיד יהיו חיוניים לכל אדם המעריך את החרות, הצדק והכבוד האנושי".
יד ושם הפך לאתר חשוב ומשמעותי עבור למעלה ממיליון מבקרים בשנה, לפני התפרצות מגפת הקורונה. מנהיגים, ראשי מדינות, בני מלוכה ומובילי דעת קהל רבים ביקרו ביד ושם במהלך השנים. אחד מהביקורים החשובים של ראשי מדינה היה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, מי שהפכה ל"שגרירה של זיכרון". מרקל נזכרה בדבריה בביקורה ביד ושם והדגישה את הקשר בין גרמניה לישראל, קשר שלאבנר שלו יש חלק בו "במהלך כהונתך יצרת שותפות עם כל מדינות גרמניה שבראש ובראשונה מבקשות לקדם חינוך בבתי ספר... העובדה שיד ושם בונה גשרים של פיוס בין ישראל ובין גרמניה אינה דבר מובן מאליו. זהו סמל עוצמתי ליחסים הקרובים והמיוחדים בין שתי המדינות. מר שלו, גרמניה אסירת תודה לך אני רוצה להודות לך באופן אישי מקרב ליבי על המסירות יוצאת הדופן שלך, אתה תחסר מאוד, לא רק ליד ושם, אלא לכולנו".
שלו התרגש מאוד מהדברים וסיכם במספר מסרים ובקשות "המסר הראשון שלי, שכולם מכירים בו, הוא החשיבות של מדינת ישראל כבית לעם היהודי. בית שבו העם היהודי קיבל אחריות מלאה על חייו על יצירתו והמשך התפתחותו, והשואה היא חלק מהזהות הזאת, מהזיכרון שהולך איתנו והיא תמשיך להיות כזאת. לכן אנחנו צריכים לשמור על מדינת ישראל מכל משמר, וזו בקשתי".
עוד המשיך שלו ואמר "המסר השני הוא שעלינו ללכת באותו מסלול שסללנו יחד- מסלול של הוראה וחינוך. אני מאמין גדול בחינוך, אני מאמין שבכוחו של חינוך לבלום תהליכים שליליים ולפתח הכרה מעמיקה בערכיו האנושיים בקרב חלק מהנושאים בעול: מנהיגים, צעירים, ואנשי העולם כולו. יד ושם סלל את הדרך בתחום הזה וכאן נכנס ערך נוסף: העולם התפתח מאוד מבחינה טכנולוגית, גם בשואה ראינו יכולות טכנולוגיות עצומות אך אני חושש שערכים מוסריים, שיוצרים את התווית הדרכים שלאורן צריך להתנהג ולהוביל את היצירה האנושית, פתחו מעט פער, והולכים מאחורי ההתקדמות הטכנולוגית העצומה. אני חושב שבהוראת השואה יש להביא להבנה שעלינו לשמור על ערכים אנושיים ולסגור את הפער בין ההתקדמות הטכנולוגית של האדם לבין המחויבות מוסרית שלו. אני מאמין שנמשיך לפתח כלים יעילים להעביר את המסר בחינוך, בהוראה ביד ושם בחלקי העולם למורים ומחנכים. אתם תצטרכו להמשיך בדרך הזו ואני בטוח שחבריי, שותפיי ועמיתיי ביד ושם ובכל חלקי העולם העוסקים בחינוך והנצחה ימשיכו בדרך ויובילו בכישרון רב".
ולסיום ביקש שלו להוסיף נקודה חשובה ומשמעותית עבורו "לאורך השנים עבדנו יחד עם ניצולי השואה, הם תומכינו וחברנו ויש לנו מחויבות עמוקה אליהם. הדבר החשוב שאנו יכולים ללמוד מהם בישראל ובעולם הוא שאחרי השואה הם לא שקעו במרירות אלא קיבלו את ההחלטה לחזור לחיים. הם האמינו בערכים אנושיים ובחרו להקים את חייהם וביתם מחדש בישראל ובעולם תוך יישום הביטוי מהתנ"ך 'ובחרת בחיים', זו הדרך שהם המשיכו בה וגם עלינו לבחור בחיים".
כמתנת פרישה מיד ושם, ולאחר שהודתה לו על שהקים ובנה דורות של אנשים ממגוון תחומי העשייה שפועלים למען זיכרון השואה, העניקה מנכ"לית יד ושם, דורית נובק לשלו רפליקה (העתק) של יצירה מאוסף האמנות של יד ושם - "בית בשמש" של ליאון וייסברג, שנולד ב-1895 בפשבוז'ק, גליציה, אותה עיירה בה נולדו הוריו של שלו. בשנת 1943 גורש ליאון למחנה מיידנק, שם נרצח.
