שומר אחי אנוכי

היינריך ליסט היה איכר קתולי שחי בכפר אנסבאך (Ernsbach) שבמחוז הסה (Hesse) – שהיה פרוטסטנטי ברובו. ליסט נרצח משום שהחביא מכר יהודי. בזמן מעצרו של ליסט, היהודי הצליח לברוח ושרד את המלחמה.

בוקר אחד באמצע נובמבר 1941, הופיע פרדינד שטראוס (Ferdinand Strauss) בפתח ביתו של היינריך ליסט. שטראוס היה בן למשפחה שעשתה עסקים עם ליסט לפני המלחמה. השילוחים מגרמניה למזרח החלו חודש לפני כן, ושטראוס חש עצמו בסכנה. בשעה בה דפק על דלתה של משפחת ליסט, היינריך עוד עבד בשדה, אך אשתו מאריה לא היססה לאסוף את הבחור הצעיר לביתה. בני הזוג החביאו את שטראוס בביתם עד ל-16 במרץ 1942, תוך שהם מסתירים את נוכחותו מהמשטרה והתושבים האחרים בעיר.

במרץ 1942, היינריך ליסט נקלע לקטטה עם עובד פולני שלו, שהלשין עליו לראש העיר הנאצי. המשטרה המקומית פתחה בחקירה, ובני הזוג ליסט – שהיו כבר קשישים – נעצרו ונלקחו לחקירה. לשטראוס היה יותר מזל, והוא הצליח לברוח בזמן, ולחמוק מעבר לגבול אל תוך שווייץ. אחרי המלחמה הוא היגר מאירופה. הוא מת ב-1983 בניו יורק.

תחילה הכחישה מאריה (Maria) ליסט את המיוחס לה ולבעלה, אולם עד מהרה נשברה תחת הלחץ של החקירה המשטרתית והודתה במעשה. כאשר נשאל על מניעיו בסיוע לשטראוס, נמסר כי ליסט אמר: "אני פשוט ריחמתי עליו, ונתתי לו להשאר אצלנו כי הכרנו אותו טוב בעבר, והיו לנו יחסי מסחר טובים איתו". ליסט נעצר ונשלח למחנה הריכוז דכאו. ב-10 באוקטובר, 1942, אשתו קיבלה מכתב רשמי ממפקד המחנה שהודיע לה שבעלה נפטר בבית החולים של דכאו ב-5 באוקטובר. רופא המחנה הצהיר שסיבת המוות הייתה זיהום ברגלו. כנהוג, גופתו נשרפה. הייתה זו למעשה הודעה שקרית, חלק מהנוהג המקובל של שלטונות המחנה שביקשו להסתיר את סיבת המוות האמתית. הטרגדיה של האלמנה התעצמה עוד יותר כעבור שנתיים, באוגוסט 1944, כאשר קיבלה הודעה נוראית נוספת: בנה היחיד, יעקוב, ששירת בחזית הרוסית, נעדר בזמן פעילות מבצעית.

ב-23 בדצמבר 1992, יד ושם הכיר בהיינריך ומריה ליסט בתור חסידי אומות העולם.