שומר אחי אנוכי

מצילי היהודים היו בסכנה לא רק מהגרמנים, אלא לעתים גם מהשכנים שלהם, שנטרו להם טינה על כך שסייעו ליהודים. כך למשל היערן מיקולאס שימליש (Mykolas Šimelis), מהכפר טארפומישק Tarpumiškis שבליטא נרצח אחרי המלחמה על ידי לאומנים ליטאים.

על אף הסביבה העוינת, ולמרות שלו ולאישתו, ידויגה (Jadvyga), היו חמישה ילדים קטנים, בני הזוג שימליש לא היססו בנובמבר 1943 כאשר מאיר קורן (Meir Koren), שלושת ילדיו וגיסתו, הגיעו לבית המשפחה. סימליש ואשתו קיבלו את היהודים בברכה, הכניסו אותם אל תוך ביתם, והכינו להם מקום מסתור מתחת לרצפת הבית. מאוחר יותר, הצטרפו אליהם עוד תשעה יהודים, בני משפחתם וחבריהם של משפחת קורן. היה מסוכן מאוד להחביא 14 יהודים, וקשה מאוד להשיג מספיק מזון עבורם. כאשר אשתו של שימליש, ידויגה לבית שימאלינה (Simeliene), נפטרה באפריל 1944, בזמן ניתוח בבית חולים, המשיך סימליש בנחישות לטפל ביהודים המוחבאים, עד שהאזור שוחרר מהכיבוש הנאצי ביולי 1944. שנה מאוחר יותר, ב-10 ביולי 1945, רצחו לאומנים ליטאים את שימליש בגין סיוע ליהודים.

ב-4 באפריל 1983 יד ושם הכיר במיקולאס וידויגה שימליש בתור חסידי אומות העולם.