1939: סיפורן של משפחות יהודיות על הסף

רוברט בק ואשתו גבריאלה-אלה לבית פיק השתייכו למשפחות מבוססות וותיקות באוסטריה והתגוררו בווינה. אמה של גבריאלה, יוספינה, היתה נוצרייה שהתגיירה לפני נישואיה לליאופולד פיק. במלחמת העולם הראשונה שירת רוברט בצבא האוסטרו-הונגרי. שניים מאחיו נפלו בשדה הקרב. הוא החזיק עם אביו אדולף בית עסק למוצרי עור, ונולדו לו ולגבריאלה שלושה ילדים: הרברט (נ. 1917), מרגרט-גרטה (נ. 1918) ופליציה (נ. 1921). המשפחה הרגישה שייכות לאוסטריה, חיה באזור נוצרי של וינה וקיימה אורח חיים יהודי.

עקב המשבר הכלכלי של סוף שנות העשרים נפגע העסק המשפחתי. למרות זאת דאגו רוברט וגבריאלה להשכלת הילדים ועשו כל שביכולתם כדי שיסיימו את לימודיהם התיכוניים. מרגרט החלה את לימודיה באוניברסיטה ב-1937. היא הספיקה ללמוד שלושה סמסטרים.

אחרי סיפוח אוסטריה (ה"אנשלוס") פוטר הרברט מעבודתו. פליציה נאלצה לעזוב את בית הספר התיכון ולעבור למסגרת חינוך יהודית רחוק מהבית, ומרגרט סולקה מהאוניברסיטה ומצאה עבודה כמטפלת. במהלך אירועי פוגרום ליל הבדולח בווינה הסתתר רוברט. בנו הרברט נעצר ברחוב ונכלא ברוסאורלנדה (Rossauerlände) בווינה. אמו הצליחה לשחררו תמורת התחייבות חתומה שהוא יעזוב את וינה תוך שבועיים והשיגה שני כרטיסים לאנייה שהפליגה לשנחאי עבור רוברט והרברט. היא השיגה גם למרגרט אשרת יציאה ובפברואר 1939 עזבה מרגרט לאנגליה. בעדותה מספרת מרגרט על הפרידה העצובה מהמשפחה; על בת דודתה הצעירה גרטרוד גריס שנתנה לה מטפחת וביקשה ממנה שלא תשכח אותה; ועל סבתה מצד אמה שאמרה לה: "תהני מהחיים כי הם מאוד קצרים".

רוברט והרברט הפליגו מנפולי שבאיטליה. הם עברו בפורט סעיד שבמצרים, בעדן שבתימן ובקולומבו שבסרי לנקה, והגיעו לשנחאי שבסין. במאי 1939 הצטרפה פליציה לאחותה מרגרט באנגליה. גבריאלה נותרה בווינה עם הוריה החולים, אחותה וקרובים נוספים. היא לא חשה בסכנה המתקרבת. את בעלה ובנה שלחה לשנחאי כיוון שראתה שהגברים היהודים בווינה נעצרו ועברו מסכת השפלות. לגבי עצמה אמרה: "מי יפגע באישה? איזה איום אני מהווה על מישהו. מי יגע בי?"

ב-15 בפברואר 1941 שולחו אחותה של גבריאלה, קמילה גריס, יחד עם בעלה יונס-הנס ובתם בת ה-11 גרטרוד בשילוח הראשון מווינה ללובלין. כחודש אחר כך שולחה אמו האלמנה של רוברט, צציליה בק, מווינה לאופטוב שבפולין. ב-2 ביוני 1942 שולחה גבריאלה בק מווינה למינסק. אמה יוספינה נפטרה כמה שבועות קודם לכן. כל המגורשים נרצחו.

עד שארצות הברית הצטרפה למלחמה, בסוף 1941, קיבלו מרגרט ופליציה באנגליה מכתבים מאביהן ואחיהן בשנחאי.

לאחר המלחמה היגר הרברט לאוסטרליה ובנה את ביתו בסידני. מרגרט נישאה באנגליה ועלתה לישראל ב-1950 עם בעלה ובתה הבכורה. הם הקימו את ביתם בחיפה. ב-1957 עלתה פליציה בעקבות אחותה.

ב-1956 מסרה מרגרט קליין בק ליד ושם דפי עד לזכר אמה גבריאלה, סבתה צציליה, דודתה קמילה, דודה יונס גריס, בתם גרטרוד וקרובים נוספים. ב-2013 מסרה פליציה ברייטנר בק ליד ושם מכתבים, מסמכים ותצלומים משפחתיים במסגרת הפרויקט הלאומי "לאסוף את השברים". כמו כן תרמה את המטפחת של גרטרוד גריס.

בקולם