נורו חוג’ה

אני הבן הבכור של נורו חוג’ה, שהיה מוכר בקהילתנו בולורה כמורה ומוסלמי אדוק. אני זוכר את הזמנים הקשים כאשר הנאצים התקדמו לולורה מיוון, והיהודים נאלצו להסתתר. אני הייתי בן עשר. היהודים בולורה, ברט ואלבסון חיו באלבניה מאז 1490, רבים מהם ברחו מינינה ביוון.

אבי הסתיר ארבע משפחות יהודיות, כולם היו חבריו. אני זוכר את דבריו של אבי לאלו שהוא הסתיר: "עכשיו אנחנו משפחה אחת. אתם לא תדעו רע. בניי ואני נגן עליכם מכל סכנה גם במחיר חיינו."

הסתרנו את המשפחות בבונקרים תת קרקעיים שהתחברו לביתנו הגדול.הם היו שלושה דורות של המשפחות המורחבות של איליה סולומוני ומויסי נגרין, סך הכל שניים-עשר איש. בנוסף היו עוד כמה שאת שמותיהם אינני זוכר. הבונקרים היו מחוברים, והיו להם הרבה דרכי מילוט. תפקידי היה להביא אוכל למשפחות בבונקרים ולקנות את המצרכים החיוניים. כל תושבי ולורה היו אנטי-פשיסטים וידעו שהרבה משפחות מסתירות יהודים. 

הסיפור סופר מפי סאזאן חוג’ה (בנו של נורו חוג'ה)

ב- 21 ביולי 1992 הוכר נורו חוג’ה כחסיד אומות העולם על-ידי יד ושם.