המכון הבין-לאומי לחקר השואה

ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בווידווה כ-730 יהודים – שליש אוכלוסייתה. בעיירה פעלו כמה ארגונים ציוניים ומפלגת אגודת ישראל.
בראשית הכיבוש הגרמני נרצח רבה האחרון של וידווה, רבי אברהם מרדכי מרוקו. הוא נשרף חי בעודו אוחז בספר התורה. בחודשים הראשונים למלחמה עזבו את וידווה רוב יהודיה ועברו לבלחטוב (Belchatow), זדונסקה וולה (Zdunska Wola) וזלוב (Zelow). עם זאת, היו פליטים ממקומות אחרים שבחרו לברוח לווידווה. הגטו שהוקם בעיירה לא גודר, ובימי קיומו, בין 1940 ל-1942, התגוררו בו כ-100 משפחות יהודיות.
ב-14 בדצמבר 1941 גורשו לבלחטוב 25 משפחות. שאר יהודי וידווה גורשו, כנראה בקיץ 1942, למחנה ההשמדה חלמנו ונרצחו שם.