המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו בטישובצה כ-2,500 יהודים – יותר ממחצית אוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, בעיקר סנדלרות. בעיירה היו איגוד בעלי מלאכה יהודים, בנק יהודי וקופת גמ"ח. קהילת טישובצה הייתה דתית באופייה, אך בעיירה פעלו גם סניפים של מפלגות ציוניות ושל הבונד, ולצד חדרים מסורתיים היו בה גם בית ספר יסודי עברי של רשת "תרבות" ובית ספר יסודי פולני ופעלו בה ספרייה יהודית וחוגי דרמה וספרות.
הגרמנים כבשו את טישובצה ב-17 בספטמבר 1939. כעבור שבוע נסוגו הגרמנים ואת מקומם תפסו הסובייטים, אך כעבור ימים אחדים הם נסוגו מזרחה על-פי הסכם מולוטוב-ריבנטרופ. כ-1,000 יהודים מטישובצה התלוו אליהם בנסיגתם, ורובם עשו את שנות המלחמה בברית-המועצות.
באביב 1940 חויבו יהודי טישובצה לסמן את בגדיהם בטלאי צהוב ובסרט זרוע לבן שעליו מגן דוד. בפקודת הגרמנים הקימו היהודים יודנרט של עשרה חברים בראשותו של זליג צוקר ושירות סדר יהודי בפיקודו של מאיר שָק. היודנרט נדרש לגייס עובדי כפייה ולאסוף תשלומי כופר. באביב ובקיץ 1940 שלחו אנשי ס"ס מאות יהודים למחנות עבודה, בין היתר בזמושץ' (Zamosc), בבִּיאַלוֹבְּזֶ'גִי (Białobrzegi) ובבלז'ץ. גם בטישובצה הוקם מחנה עבודה, ולצד מאות יהודים מקומיים עבדו בו מאות יהודים מלובלין, מאוטווצק (Otwock) וממקומות אחרים.
ב-25 במאי 1942 גירשו אנשי ס"ס וגסטפו שבאו מבחוץ כ-800 יהודים למחנה ההשמדה בלז'ץ. כ-200 יהודים שניסו להתנגד נורו במקום. נורו גם ראש היודנרט, צוקר, ועוזרו. במהלך האקציה נמלטו מאות יהודים ליערות. היהודים שנותרו בטישובצה, כ-600 בני אדם, הועברו לשכונה אחת שהוכרזה גטו. פישלבר (Fishleber), יהודי מגרמניה, מונה לראש היודנרט.
בספטמבר 1942 הוציאו הגרמנים להורג 49 יהודים. בתחילת אוקטובר 1942, עקב שמועה על חיסול יהודי זמושץ', נמלטו יהודים ליערות. מקצת הנמלטים הקימו ביערות פלוגה לוחמת. במעט נשק שקנו מפולנים יצאו להתקפות על גרמנים ולקחו את נשקם.
גטו טישובצה חוסל בנובמבר 1942, ומרבית היהודים שנותרו בו גורשו למחנה ההשמדה בלז'ץ. כמה עשרות יהודים נורו למוות במקום, וראש היודנרט התאבד עם אמו ואחותו.