המכון הבין-לאומי לחקר השואה

Poland, Sochaczew, תמונה קבוצתית של חלק מהקהילה היהודית, בתוך בית כנסת. ארכיון יד ושם, 1115/1

בין שתי מלחמות העולם חיו בסוחצ'ב כ-3,000 יהודים – כ-30 אחוזים מאוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר וממלאכה, התארגנו באיגודים מקצועיים והסתייעו בבנק יהודי שנתמך בג'וינט. בעיר פעלו חברות סעד מסורתיות וקופת גמ"ח. לרשות ילדי הקהילה עמדו חדרים מסורתיים, חדר מתוקן, בית ספר עברי של רשת "יבנה", בתי ספר מיסודה של אגודת ישראל – "בית יעקב" לבנות ו"יסודי התורה" לבנים – וכן בית ספר עממי פולני ליהודים ("שבסובקה"). בעיר היו ספרייה יהודית ובה אולם קריאה, חוג דרמה ואגודת ספורט שארגנה קייטנות קיץ לילדי עניים. מפלגות ותנועות נוער ציוניות היו פעילות בעיר והקימו נקודות הכשרה חלוציות, ובעיר פעלו גם הבונד ואגודת ישראל ותנועות הנוער שלהן וכן קבוצה של קומוניסטים יהודים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברחו יהודים רבים מסוחצ'ב מזרחה, וכ-100 מהם מצאו מקלט באזורי פולין שנכבשו בידי ברית-המועצות.
הגרמנים כבשו את סוחצ'ב ב-9 בספטמבר 1939. הם רצחו כמה זקנים וחולים ושרפו את בתי היהודים שנעדרו מהמקום. כשחזרו מקצת הנמלטים לעיר, הם נאלצו להתגורר בצפיפות רבה עם יהודים אחרים.
בחודשים הבאים נוספו על כ-2,000 היהודים שנותרו בעיר 500-400 פליטים יהודים מעיירות הסביבה ומלודז'.
באמצע אוקטובר 1939 החלו הגרמנים לחטוף כל יום מאות יהודים לעבודת כפייה בביצורים ובבניית גשר על הנהר בזורה (Bzura), וכמה מהם טבעו ומתו. לבניית הביצורים השתמשו במצבות מבית העלמין היהודי.
בינואר 1940 נצטוו יהודי סוחצ'ב להקים יודנרט של 18 חברים, והוקם גם שירות סדר יהודי. בראש היודנרט עמד הסוחר יעקב בידרמן, ובראש שירות הסדר היהודי עמד מנחם קנט. היודנרט סיפק לגרמנים עובדי כפייה, וכך פסקה חטיפת היהודים מהרחובות. ב-18 בינואר 1941 גורשו כ-900 מיהודי סוחצ'ב לז'יררדוב (Żyrardów).
ב-19 בינואר 1941 פקדו הגרמנים להקים גטו בסוחצ'ב. הגטו הוקף גדר תיל גבוהה. מבחוץ שמרו על הגטו ז'נדרמים גרמנים, ובתוכו שמרו אנשי שירות הסדר היהודי. המטבח הציבורי שהקים היודנרט בעזרת הג'וינט סיפק ארוחות חמות למחצית מיושבי הגטו. ב-13 או ב-14 בפברואר 1941 רצחו הגרמנים את ראש שירות הסדר היהודי קנט.
ב-15 בפברואר 1941 פקדו הגרמנים לגרש את יהודי סוחצ'ב לגטו ורשה. לפני הגירוש נצטוו היהודים לעבור חיטוי ובמהלכו נגזלו מהם כל דברי הערך שלקחו עמם. בשלב הראשון הצטוו מחצית יהודי סוחצ'ב לעבור לז'יררדוב קודם שיועברו לוורשה. היודנרט החל בעריכת רשימות המיועדים לגירוש ובגטו השתררה בהלה. מי שהיו בידיו אמצעים לשלם, הצליח לחלץ את עצמו מהגירוש, וכך היו העניים הראשונים שהוצאו מן הגטו. חברי היודנרט ובעלי הממון, שידעו בעוד מועד את שעתיד להתרחש, הצליחו לדחות לזמן מה את גירושם, אך כשהבינו שנגזר גם עליהם לעזוב את העיירה דאגו לשכור לעצמם מכוניות, העמיסו עליהן את מיטלטליהם ויצאו היישר לוורשה בכוחות עצמם.
שבועות אחדים לאחר הגירוש החזירו הגרמנים לעבודת כפייה בסוחצ'ב 150 מיהודיה שהיו בגטו ורשה. בתום העבודה הוחזרו יהודים אלו לוורשה, להוציא כמה מהם שהסתתרו בסוחצ'ב ונרצחו וכן 21 יהודים שהושארו בעיר ונרצחו ביערות הסמוכים לה זמן קצר לאחר מכן. רוב יהודי סוחצ'ב שהיו בגטו ורשה מתו בו או גורשו ממנו למחנות המוות בגירוש הגדול של קיץ 1942.
בעת הגירושים מסוחצ'ב התפזרו בסביבה עשרות יהודים, בעיקר ילדים. רובם הוסגרו לידי הגרמנים ונרצחו, ומעטים ניצלו בעזרתם של חסידי אומות העולם פולנים מהסביבה.