המכון הבין-לאומי לחקר השואה

באמצע שנות העשרים של המאה העשרים התגוררו בסמוליאני כ-900 יהודים. בימי השלטון הסובייטי עסקו יהודים רבים במלאכה, וקצתם היו לפקידים במוסדות ממשלתיים ולאיכרים.
הגרמנים כבשו את סמוליאני בראשית יולי 1941. לאחר הכיבוש נצטוו יהודים לשאת טלאי צהוב ונשלחו לעבודת כפייה. ב-8 במרס 1942 רוכזו בגטו שמקומו נקבע ברחוב אחד של העיירה כ-800-700 יהודים, מקומיים ופליטים מבוריסוב (Borisov), מינסק, אורשה ודוברובנו (Dubrovno). הגטו גודר בתיל דוקרני, אבל השמירה עליו לא הייתה הדוקה. תושבי הגטו יצאו ממנו מפעם לפעם כדי להחליף חפצים תמורת מזון. רבים מתושבי הגטו מתו בגלל הרעב, הקור והצפיפות. מי שלא יכלו לעבוד, נרצחו במקום.
הגטו חוסל ב-5 באפריל 1942; גרמנים ושוטרים בלרוסים רצחו את כל 560 תושביו ביער, סמוך לבית הקיט גובינסקיה (Gubinskaya).