המכון הבין-לאומי לחקר השואה

אחרי מלחמת העולם הראשונה חיו בפירליי כ-180 יהודים, כ-14 אחוזים מאוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממסחר וממלאכה, ומשפחות אחדות התפרנסו משירותי קיט. ערב מלחמת העולם השניה אירעו בפירליי תקריות אנטישמיות רבות ויהודים רבים נפצעו בהן.
הגרמנים כבשו את פירליי ב-15 בספטמבר 1939. הם דרשו מהיהודים תשלום כופר והפכו את בית הכנסת לאורווה. כעבור זמן קצר נצטוו היהודים לעבור לאוסטרוב (Ostrow) או לקוצק (Kock), אך למרות ההכנות האלימות לא יצא הגירוש אל הפועל ויהודי פירליי שבו לבתיהם.
בסוף 1939 הביאו הגרמנים לפירליי יהודים ממלווה (Mlawa) ומפשסניש (Przasnysz). כעבור זמן קצר החרימו הגרמנים את רכוש היהודים בפירליי. ב-18 בינואר 1940 נצטוו היהודים לשאת על השרוול סרט לבן ועליו מגן דוד.
בתחילת 1940 נתמנה בפירליי יודנרט, ובראשו הסוחר האמיד י' גולדמן. ב-1941 הוחל בגיוס יהודי פירליי לעבודת כפייה, ונאסר עליהם לקיים מגע עם לא-יהודים. במרס 1941 הובאה לפירליי קבוצת יהודים מלובלין, וב-15 באפריל הגיעו יהודים מסלובקיה. באותו החודש הורו הגרמנים ליודנרט של פירליי להקים גטו. בקיץ 1942 גורשו 25 חייטים מפירליי למיידנק.
בתחילת אוקטובר 1942 גירשו אנשי ס"ס וסיפ"ו את תושבי גטו פירליי לגטו לוברטוב, ומשם הם גורשו ב-11 באוקטובר למחנה ההשמדה סוביבור.
50 צעירים וצעירות ברחו ליערות לפני הגירוש מפירליי. רבים מהם הצטרפו ליחידות פרטיזנים מלוברטוב, מקמיונקה (Kamionka) ומיישובים אחרים בסביבה.