המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בקוצק כ-3,000 יהודים – כ-40 אחוזים מאוכלוסייתה. רבים התפרנסו מרוכלות, ממסחר וממלאכה, בעיקר בענפי המזון, ההלבשה, הבניין וכלי הבית. כמה יהודים היו סוחרים גדולים בעצים ובתבואות. בקוצק פעל בנק קואופרטיבי לבעלי מלאכה ופעלו בה איגודים מקצועיים של בעלי מלאכה וסוחרים יהודים. היו בקוצק בית ספר עברי של רשת "תרבות" ובית ספר לבנות של "בית יעקב". ביזמת חברי השומר הצעיר בקוצק הוקם בה גן ילדים עברי. בקוצק פעלה גם ישיבה מיסודה של אגודת ישראל. מפלגות ותנועות נוער ציוניות; אגודת ישראל וארגון הפועלים ותנועת הנוער שלה; הבונד – כולם קיימו פעילות שוטפת. פועלים יהודים רבים תמכו בקומוניסטים. לחיי התרבות תרמו ספרייה גדולה של הקומוניסטים היהודים, ספרייה של הבונד וסניף של ה"קולטור ליגע" של הבונד, שניתנו בו הרצאות ושיעורי ערב לפועלים. ארגון "בני ציון" יזם לימודי עברית בספרייה הציבורית.
ב-8 בספטמבר 1939 נהרגו 15 יהודים בהפצצות של הגרמנים. יהודים רבים ברחו מקוצק לכפרי הסביבה, אך רבים אחרים מצאו בה מקלט. בינתיים בזזו פולנים בתים וחנויות של יהודים בקוצק עוד לפני הכיבוש. הגרמנים כבשו את קוצק ב-9 בספטמבר 1939. הם שרפו את בית הכנסת, חטפו יהודים לעבודת כפייה והטילו על היהודים עוצר לילה.
בתחילת 1940 הוקמו בקוצק יודנרט ושירות סדר יהודי. יושב הראש הראשון של היודנרט הוחלף כעבור זמן מה ביהודי מפוזנן, ספירשטיין (Safirstein) שמו. בעת ההיא גורשו לקוצק כ-1,100 יהודים מכפרי הסביבה ומסרוצק (Serock), סובלקי (Suwalki) ולוברטוב (Lubartow), ומספר היהודים בקוצק עלה על 3,000. רבים מהם מתו רעב ובמגפות.
ב-1940 החלו הגרמנים לשלח גברים יהודים בני 55-16 לעבודת כפייה, בעיקר למחנה העבודה אוסובה (Osowa) שבאזור רדזין (Radzyn) וכן לעבודה בסביבת קוצק. בחורף 1941/42 חייבו הגרמנים את היהודים למסור לידיהם פרוות ובגדים חמים. בעת החיפוש בבתים רצחו הגרמנים יהודי שניסה להסתיר פרווה. לאחר מכן דרשו הגרמנים מהיהודים באמצעות היודנרט כופר בזהב.
בקיץ 1942 הגיעו לקוצק אנשי גסטפו מרדזין כדי לחפש יהודים שנמלטו ממקומות אחרים ורצחו אגב חיפוש 17 יהודים. ביולי או בתחילת אוגוסט נצטווה היודנרט למסור לידי הגרמנים 200 יהודים, והללו נלקחו למגרש בעיירה ונרצחו.
באוגוסט 1942 הועברו כ-100 משפחות, רובן של פליטים, לפרצ'ב (Parczew), ומשם, עם יהודי המקום, גורשו ב-25-19 באוגוסט לטרבלינקה יתר יהודי קוצק גורשו בסוף אותו החודש ללוקוב, ובקוצק נשארו רק כ-120 יהודים; הם שוכנו בכמה בתים ב"רחוב היהודים" שהיה לגטו והועסקו בריכוז הרכוש שהניחו אחריהם המגורשים. ב-27 בספטמבר 1942, כשסיימו את עבודתם, גורשו גם הם ללוקוב, ובתחילת אוקטובר 1942 שולחו עם יהודי המקום לטרבלינקה.