המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו בצ'רווינסק כ-350 יהודים שהיו כחמישית אוכלוסייתה. רובם התפרנסו ממסחר וממלאכה.
הגרמנים כבשו את צ'רווינסק ב-9 או ב-10 בספטמבר 1939. כל הצעירים היהודים, נשים וגברים, חויבו בעבודת כפייה. נוסף על כך חטפו הגרמנים בלילות צעירים יהודים למחנות עבודה בסביבה. במרוצת הזמן התרכזו בעיר פליטים יהודים ממקומות אחרים, ובהם ורשה.
הגרמנים הקימו בצ'רווינסק יודנרט בראשותו של אהרון נייברגר. בראש שירות הסדר היהודי עמד יחזקאל ברוורמן. היודנרט ארגן מטבח ציבורי.
בסוף אוקטובר או בתחילת נובמבר 1941 הוקם בצ'רווינסק גטו מגודר בתיל ובשני צדדיו שערים. בנובמבר 1941 הכניסו הגרמנים לגטו כ-600 יהודים מווישוגרוד (Wyszogrod). סביר להניח שהובאו לצ'רווינסק גם יהודים ממקומות אחרים. במגפת טיפוס שפרצה בגטו בחורף 1941/42 מתו מדי שבוע עשרות מתושביו. הוקם בית חולים בהשגחתו של ד"ר ארתור בֶּר, רופא מגטו פלונסק שהיה מבקר בצ'רווינסק פעם בשבוע. חולים קשים הועברו לבית החולים בגטו פלונסק.
בגטו צ'רווינסק התארגנה מחתרת בראשותו של היהודי לוויצקי, חבר המפלגה הקומוניסטית לשעבר. הוא היה בקשר עם המחתרת בגטו פלונסק. במחצית הראשונה של 1942 הצטרפה קבוצתו של לוויצקי למפלגת PPR שהוקמה אז בנפת פלונסק.
בקיץ 1942 הגיעו לצ'רווינסק שתי משאיות ובהן נשים, ילדים וחולים מצ'ייחנוב (Ciechanow). נראה שבגטו היו אז בסך הכל כ-2,000 יהודים.
גטו צ'רווינסק חוסל ב-28 באוקטובר 1942. כל יושביו הועברו לנובי דבור (Nowy Dwor), ומשם גורשו לאושוויץ.
עם חיסול הגטו הצליחו כנראה יחידים מאנשי המחתרת להימלט ולהצטרף ליחידת פרטיזנים של ארמיה לודובה`.