המכון הבין-לאומי לחקר השואה

בין שתי מלחמות העולם חיו בקלובוצק כ-1,600 יהודים – כמעט שליש אוכלוסייתה. הם התפרנסו ממסחר זעיר וממלאכה, בעיקר בענפי ההלבשה והמתכת; מעטים התפרנסו מהסעת נוסעים והובלת מטענים לתחנת הרכבת הסמוכה לעיירה. הג'וינט וארגון יוצאי קלובוצק בארצות-הברית תמכו בבנק היהודי להלוואה וחיסכון, בקופת הגמ"ח ובמוסדות הצדקה והסעד המסורתיים בעיירה.
ילדי היהודים בקלובוצק למדו בחדר המסורתי ובתלמוד תורה של הקהילה, בבית ספר של רשת "בית יעקב" ובבית הספר העממי העירוני. שנים אחדות פעל בעיירה בית ספר עברי של רשת "תרבות". בקלובוצק היו סניפים של מפלגות ציוניות, של אגודת ישראל ושל הבונד ושל תנועות הנוער שלהן. כמו כן פעל בעיירה מועדון ספורט של "מכבי".
ב-1931 פרצו בקלובוצק פרעות על רקע אנטישמי, וכמה יהודים נפצעו בהן.
הגרמנים כבשו את קלובוצק ב-1 בספטמבר 1939. ביומיים הראשונים לכיבוש נרצחו 15 יהודים, וכמה מבתי היהודים הועלו באש. בשבועות הראשונים לכיבוש הוחרם מהיהודים רכוש רב והוחל בגיוסם לעבודת כפייה, והיהודים סבלו בתוך כך התעללות קשה.
ב-15 באוקטובר 1939 נצטוו יהודי קלובוצק לשאת סרטי זרוע לבנים ועליהם מגן דוד צהוב. בסוף אוקטובר 1939 מינו הגרמנים יודנרט, ובראשו הועמד ברוך שפרלינג, ראש הקהילה האחרון. הגרמנים הטילו על היודנרט לספק להם עובדי כפייה ולגבות כספים לתשלום כופר גבוה.
בנובמבר 1939 צורפה קלובוצק לאזור המינהלי של שלזיה עילית המזרחית, שסופח לרייך הגרמני. שפרלינג, שהתנגד להכפפתו לצנטרלה – היודנרט המרכזי של יהודי שלזיה עילית המזרחית שהוקם בסוסנובייץ (Sosnowiec) – הודח מתפקידו וגורש לצ'נסטוחובה. במקומו מונה ראש היודנרט בקלובוצק שמעון מרין (Merin), בן-דודו של משה מרין, ראש הצנטרלה.
עקב צירופה של קלובוצק לשלזיה עילית, ולפיכך לרייך, היה מצבם של יהודי קלובוצק טוב יחסית, וב-1941-1940 נהרו אליה פליטים יהודים מהגנרלגוברנמן.
מאוקטובר 1940 ועד חיסול הגטו ב-22 ביוני 1942 שולחו מאות מיהודי קלובוצק למחנות לעבודת כפייה של ארגון שמלט ברחבי שלזיה ובמקומות מרוחקים יותר. במארס 1941 היו בקלובוצק, לפי רשימה של הס"ס, 2,054 יהודים.
בספטמבר 1941 הרסו הגרמנים 150 בתי יהודים, ושילחו את יושביהם לקשפיצה (Krzepice).
בראשית אוקטובר 1941 הקימו הגרמנים בקלובוצק גטו בשכונת וטי (Waty). תושבי הגטו עבדו במקומות עבודה שאורגנו מטעם הגרמנים ורבים התפרנסו מהברחות מלודז' ומהגנרלגוברנמן.
יהודי קלובוצק קיימו בגטו פעילות ציבורית וחינוכית, ואף הפעילו בו גן ילדים עד חיסולו.
ב-21 ביוני 1942 נודע לתושבי הגטו על אקציה צפויה. עשרות נכנסו למקומות מסתור בגטו, ואחרים ניסו להימלט ממנו. גטו קלובוצק חוסל ב-22 ביוני 1942. אנשי גסטפו ריכזו את היהודים בעזרת אנשי שירות הסדר היהודי של הצנטרלה והובילו אותם לקשפיצה. במהלך הגירוש נורו למוות יהודים רבים ועוד רבים נפצעו. בקשפיצה ערך משה מרין סלקציה: 25 צעירות וגבר אחד נשלחו למחנה בסוסנובייץ, והשאר גורשו לאושוויץ. בקלובוצק נשארו שבעה בעלי מלאכה עם בני משפחותיהם.